לאור האמנה הזו. לאור ההגדרות האלה יוצא:מדינות ערב ערכו תוקפנות נגד ישראל על ידי הכרזת מלחמה על ישראל. הכרזת מלחמה זו היתה מפורשת, ראש ממשלת דמשק הודיע: "האומה הערבית עומדת כולה מאוחדת בעיצומה של המערכה, שהמטרתה למחות את ישראל מעל למפה". כלום נשמעה אי פעם בהיסטוריה הכרזת מלחמה יותר ברוטאלית?
נאצר מצדו אמר באחד מימי מאי: "המטרה המרכזית איננה חסימת מיצרי מפרץ עקבה, אלא השמדת ישראל. חוסיין אמר: "זאת הפעם אנחנו קמים כדי לשחרר את הארץ השדודה בלשונו ' פלסטין'". בכל אלה היתה הכרזת מלחמה. לכן, על פי ההגדרה הסובייטית, הופעלה נגדנו התוקפנות המשולשת. בלוקדה של חופים ושל נמל. חסימת מיצרי אילת, כדי לחסום את … Continued
התקפת-נגד על התוקפנות היא חובה ולא רק זכות, התקפת נגד על האגרסור היא הגנה לאומית, היא טבועה במשפט הבין לאומי. לרבות סעיף 51 במגילת האומות המאוחדות המדבר על זכות טבעית, "אינירנט רייט". והיא כמובן מוצאת את ביטוייה במשפט הבין לאומי על פי מסמכים אחרים.
לאחר הדברים האלה ברור שאותו סעיף 2 במגילת האומות המאוחדות חל על אויבינו, לא עלינו. ובעקבות מלחמה שיש בה שימוש בזכות הגנה לאומית עצמית כנגד תוקפנות, כדי להביס אותה – שינויים טריטוריאליים הם חוקיים, הם מקובלים והם אף חותים במשפט הבין-לאומי. כך נעשו השינויים הטריטוריאליים כמעט אחרי כל מלחמה בחוזה שלום, במשא ומתן על חוזה … Continued
וירושלים, שכם,, בית לחם וחברון? ודאי שיש הבדלים. לא אעמוד עליהם היום ; מספיקה עצם השאלה. אם שם, בעקבות מלחמה נכד תוקפנות בוטל סיפוח בלתי-חוקי והוכרה הזכות ההיסטורית לבעלות, על אחת כמה וכמה ביחס לנחלת אבותינו ההיסטורית אשר זכותנו עליה נצחית היא ושום כיבושזר מעולם לא בטיל את הזכות הזאת.
