משום כך עלינו לדחות לחלוטין את הטענה, שאין לה כל יסוד במשפט הבין-לאומי, כי לאור מה שהתרחש בין ה-5 לבין ה-11 ביוני, לא יתכן מבחינת משפט העמים לערוך שינויים טריטוריאליים בעקבות מלחמה כזו. התוקפן – לעולם אל יחזיק בידיו את אשר השיג בתוקפנות הדמים שלו. מי שמדביר תוקפנות, מי שמביס תוקפן, זכותו היא לקיים במשא … Continued
עלינו להשתמש, גם בגלל סיבות אלו, במושג-המדיני והמשפטי הממשי: חוזה שלום. על פי המשפט הבין לאומי, כפי שגדולי המומחים מסבירים לנו, מסתיימת מלחמה באחת משלוש הדרכים הבאות: הפסקה פשוטה של פעולות האיבה, חוזה שלום או הדברה, סביוגיישן, בלע"ז… המשפט הבין לאומי קובע: "מאחר שבמקרה והמלחמה מסתיימת על-ידי הפסקה פשוטה של פעולות האיבה חוזה שלום שעדיין … Continued
המצרים מציעים היום את הנוסחה של אי-לוחמה, או בלע"ז נון-בליג'רנסי. שמעו, שמעו: נאצר אומר היום שאפשר היה להתחיל בהחייאת הסכם שביתת-הנשק משנת 1959 אשר "למעשה קבע את ההתפתחות לקראת אי-לוחמה". את זאת אומר נאצר באוקטבר 1967. אנחנו זוכרים שטענותיה של מצרים, בעקר ביחס לזכותה כביכול לסגור את תעלת סואץ בפני שיט ישראל, מבוססות על תביעת … Continued
עכשיו התעורר נאצר ואומר שהסכמי רודוס משנת 1949 בעצם קבעו מצב של אי-לוחמה והוא מציע לנו הסדר כזה. איך הוא מפרש את המצב של אי-לוחמה ראינו במוצאי שבת, ליד חוף סיני. אבל עלינו לזכור כי הנוסחה הזו, כפי שידוע לנו, של אי לוחמה מתגלגלת עתה בין משלחות האו"ם. מדי פעם בפעם נפגש נציג אמריקאי עם … Continued
הפירוש שלפיו בחוזה שלום יש מלכתחילה השערה של ויתורים טריטוריאליים חסר כל יסוד במשפט ובנוהג ובמציאות הבין-לאומיים, כפי שהוכחתי על-ידי איזכור חוזי השלום בורסאי ובטריאנון בסכר ובלווואן. נהפוך הוא, חוזי השלום ההם חתמו שינויים טריטוריאליים. ובמשא ומתן על חוזה שלום יש מה שנקרא במשפט הבין-לאומי, "סעשן" cession על פי הסכם, גרמניה בחוזה שלום של ורסאי, … Continued
