מומחים בשטח צבאי ניסו להבהיר לנו, כי הצבא המצרי התפרס ונכון במה שנקרא "מערך הגנתי" ולא במערך "התקפתי". משהובאה בפנינו האבחנה הזו, דחינו אותה ללא סייג. אמרנו, הן למדינאים שלנו והן, באמצעותם, למומחים הזרים האלה, כי אבחנה זו אין לה כל משמעות מבחינה בטחונה של מדינתנו. בדרך כלל אין מערך אופנסיבי גרידא. כל צבא הנערך … Continued
בעינינו, הדבר העיקרי והמכריע הוא לא אם האויב נערך במערך אופנסיבי או דפנסיבי, אלא אם מערכו הוא אגרסיבי. ולא היה שום ספק בעינינו כי המערך אליו יצאו חילות מצרים דרך קהיר ואלכסנדריה לאורך כל חצי האי סיני, הוא מערך תוקפני לפי ההצהרות של הרודן המצרי עצמו והודעותיהם של עושי דברו.
בכל הסכם בינלאומי לרבות מגילת האו"ם, ואף הסכמי שביתת הנשק, קיים איסור לא רק על תקופנות, אלא גם על איום בה. קמה מצרים ובאזני העולם כולו היא אומרת, כי תתקוף את מדינת ישראל. באו תועמלנים וקבועים אף באזני כל העמים; בלוף. לא פשע; צחוק. ודאי, אין לנו שום צורך או סיבה להיבהל מפני איומיו של … Continued
בין ה-15 למאי ועד ל-1 ליוני נכרתה ברית תוקפנות משולשת בין מצרים סוריה והממלכה שהיתה קרויה "ממלכת ירדן", עמדנו בפני תכנית התקפה בכל שלוש החזיתות, ועלינו לומר את זאת היום, דווקא לאחר הישועה שהיתה למנת חלקנו, לעצמנו לבני עמנו, ולכל העמים, כי אמנם כן עמדנו בפני סכנת השמדה. כוחות צבאיים אדירים רוכזו נגדנו בבת אחת … Continued
לפני מספר שבועות הצלחה בריה"מ בנסיונה לקבל המלצה של מליאת עצרת האו"ם לאמור: בעצרת עצמה יתקיים דיון על הסוגיה המשפטית, המדינית והצבאית מי הוא התוקפן. ובכן אלו ההגדרות הסובייטיות ביחס לתוקפנות. התוקפן בסכסוך בינלאומי יהיה זה או תהיה זו המדינה אשר הראשונה תבצע את אחת הפעולות הבאות: א. הכרזת מלחמה על מדינה אחרת, פלישה של … Continued
