מפעלי התחיה, להם הקדיש את שנות נעוריו, רבים היו; אולם שניים הם העיקרים בהם. זאב ז'בוטינסקי ראה את עם המכבים מושפל עד דכא בידי כל עריף וקלגס ומגפן; והוא יצא להציל את כבודו מידי משפיליו וממגפי רומסיו. וכפי שיקר היה בעיניו הכבוד היהודי, אשר בלעדיו אין תקומה ואין מלכות, כן קרובה ללבו היתה שפת החזון … Continued
הוא היה לוחם – לוחם לחרות עמו, להצלת בניו מידי הקמים עליהם והמסגירים אותם לכלותם, למדינה יהודית לחידוש ימינו כקדם.
לפני עשרים וארבע שנים נעצמו העיניים שהרחיקו לראות יותר מעיני כל איש בדורנו; ונדם הלב שכה אהב את ישראל וכה חרד לגורלו וכה האמין בתקומתו.
זאב ז'בוטינסקי נסתלק מעמנו בנכר, הרחק מן הארץ, עליה חלם כל ימי מלחמת, הרחק מן העם, לו דאג כל לילות נדודיו, תוך השואה, אותה חש, ומפניה הזהיר.
אחר כל אלה, במעשי גאולה ובשנות גורל ובתהפוכות הימים שב זאב ז'בוטינסקי אל עמו ואל ארצו. אכן, אפילו בתולדותיו של עם נצחי אשר עוד בימי גלותו הקדמונית ייחל: שובה ה' את שביתנו – שיבה זו הן מן המופלאות היא, והיינו כחולמים. הוא ישוב יחד עם רעיתו, עליה אמר באזני תלמידי, כי בבקשו באחד הימים מלים … Continued
