בכבוד, בכנות ובכאב

אחד הדברים המבדילים בינינו ובין אחרים, ועליו גאוותנו, הוא שבמסורת היהודית הנצחית מעולם לא נתקבל העקרון של ״אכס קתדרה". מותר לאיש בישראל להביע דעה. והמוסד ההלכתי הוא שיקבע.

כנס מיוחד של הכנסת

יש בודאי גורמים בישראל, המכבדים את הרבנות הראשית כמונו, כתנועת החרות; אבל אין גורם באומה, המכבד אותה יותר מאתנו. אנו מאמינים, כי צריך לתת כבוד לתלמידי חכמים, למורי הוראה בישראל, מי שמשמיע כלפיהם דברי שיטנה או זלזול, אף הוא חותר תחת יסודות קיומנו הלאומי. אנא אנו באים, מול פני המתרחש סביבנו, בלי אמונה בהשגחה העליונה, … Continued

תשובה שלווה אך קלושה

מעולם לא טענו, כי בגלל התרועעותנו עם עם המשמידים החליטה מוסקווה לשלוח נשק למצרים או לבנות בשבילה את הסכר הגבוה באסואן. חישובים מדיניים ואיסטרטגיים אחרים היו בודאי נר לרגליה. אבל עובדה היא, כי כתוצאה של חישובים אלה, מנהלת מוסקווה, זה קרוב לחמש עשרה שנה, מדיניות אוהדת לאויבינו ועויינת לנו. כפילות הקביעה הזאת איננה עניין לצליל … Continued

מנחם בגין ב,,קול ישראל": ,,יורשו של הרצל לרוח יהיה שכנו למנוחת עד באדמת ירושלים

לפני שבעים ושבע שנים שאל נער בן שבע את אמו: הגם לנו תהיה מלוכה? היא השיבה לו בחיוב, בנוסחה של אם עבריה החיה באהבתה ובאמונתה. ,,מאז לא שאלתי עוד" – כך כתב כעבור יובל שנים האיש שעמד בראש תנועה גוברת לשיבת ציון וחידוש הצבאיות והממלכתיות העברית בימינו. הוא לא שאל: עשה; הוא לא פקפק: האמין.