חמישים שנה חלפו מאז. אילו מאורעות התרחשו מאז! איפה לא היית, בעיר ובבירה ובחו"ל, בבית כלא ובמחנות ריכוז ובמגור המחתרת ובמולדת ובתפוצות הגולה – היינו הך. בלילה ההוא, שביום ההוא, כולך נמצא בבית הכנסת הגדול של בריסק דליטא, מעין עיתוק האדם מכל מקום ובכל מקום, אתה רואה לנגד עיניך בית הכנסת במאורותיו ועם בית המדרש … Continued
כמובן, זה היה עם שכך חי וכך הגן על כבודו האנושי. כל עוד נתנו לו לחיות. אבל בודאי שראם במערב היתה עבדות בתוך חירות, שם היתה חירות בתוך עבדות.
ושם מצאה את ביטויה התמימות של הקיום היהודי. לאחר כל מה שקרה לנו, אנו איננו יכולים עד היום לתפוס איזו תמימות היתה מנת חלקם של אבותינו, בכל הגלויות, אבל במיוחד בגולה ההיא… סופר פרוטסטנטי, כעבור מאות בשנים אומר: בעצם עשה אותו אשמדאי מה שלותר לימד את הגרמנים. והיהודים לא שמו לב. התמימות הזאת, לא רק … Continued
זה הלקח, ראשית, היהודי והפחד. זו אינה שאלה רק של הרגשת כבוד אנושי. זוהי שאלה של ניתוח הגיוני, של לימוד רציונלי. ודאי שהיהודי התרגל לפחד, כי נרדף על צואר. והנה למדנו לאן הוליך את היהודי הפחד – להשפלה ולרדיפות ולהגליה ולמהלומות ולהשתעבדות, ובחמש השנים תמימות – עדי אושביץ. לאומתו אומץ הלב. כאשר קם היהודי והתעורר … Continued
אבל אנחנו יודעים מה זה מהפכה. אנחנו למדנו מהנסיון שיש מהפכה מקדמת את האדם, ויש המשיגה אותו אחורה. יש מהפכה המביאה חרות, ויש המטילה רודנות. יש מהפכה המביאה במקום עריצות – דרור, ויש המוליכה מן הדרור ומן האור אל העריצות ואל החושך.
