הישיבה השלוש-מאות-ושישים-ושש של הכנסת השביעית יום רביעי, ח׳ טבת תשל״ג 13 דצמבר 1972 – הצעה לסדר-היום – מדיניות הממשלה ופעולותיה בשטחים יהודה, שומרון ועזה
יהודה ושומרון, לכל הדעות, הם לב לבה של האומה מימי קדם, ערישת תרבותנו, מקור גדולתנו.
יהודה ושומרון, לכל הדעות, הם לב לבה של האומה מימי קדם, ערישת תרבותנו, מקור גדולתנו.
לפעמים אני עומד, אדוני היושב-ראש, כולי תדהמה. מה קורה ליהודים, מה קורה לציונים? אבותינו התפללו "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". האם ציון היא רק ירושלים? כל איש יודע שציון היא ארץ ישראל. במשך דורות נשאו תפילת מקודשת ומקדשת שכזאת, כאשר לא היתה לנו פה כמעט דריסת רגל. מה היה כוחנו? נכון, מעולם לא עזב העם … Continued
ארץ ישראל המערבית בידינו, וציונים אומרים: הבה נחלק אותה, אנחנו חייבים לחלק אותה, אנחנו צריכים להביא לחלוקתה, ליזום את חלוקתה. איזה פרדוקס?
אומרים לנו שיש בעיה דמוגרפית. ודאי שיש בעיה כזאת. אנחנו היום רוב של קרוב לשני שלישים יהודים ושליש ערבים. איזה עוול אנחנו עושים? אנחנו רוצים לחיות אתם יחד בשווי זכויות. יש למעלה ממאה מיליון ערבים, 1.2% של העם הגדול הזה נמצא תחת שלטונה של ממשלה יהודית. האם עמים אחמם אין להם חלקים ברחבי תבל תחת … Continued
כן, כזאת היתה עיר הנעורים שלנו. היא איננה עוד. לעולם לא נשוב עוד אליה. בתיה עומדים, גניה מוריקים, עציה יש להם השכלת בסתיו, גם בית-הספר שבו למדת עודנו עומד על תילו – לא עוד עירנו. חרב עולמנו, לא יקום עוד לעולמים, לא נבוא עוד ברחובותיה של בריסק, אין בה יהודי, אין בה בשבילנו מאומה; יש … Continued