מחבריו של המניפסט הקומוניסטי קבעו, בלי היסוס, כי דברי הימים של כל החברה כולה, הם דברי ימיהן של מלחמות המעמדות, האדון והעבד, הפאטריצי והפלביאי, הברות והצמית, האומן והשוליה. אבל אפילו מחזיק באסכולה זו מזכירה הכללי של הסתדרות העובדים בארץ ישראל, ברור לכל אדם משכיל, כי היא נסתרה על-ידי הנסיון, מימי קדם ועד ימינו אלה. […] … Continued
לפי טבעו נוהה בן אדם אחר ההצלחה, או המצליח. […] אך עובדה מעניינת היא, כי, לגבי לחימה מהפכנית לא זהו קנה המידה להערכה אנושית. מלחמת המעטים נגד הרבים לא תמיד נסתיימו בהצלחת הראשונים; רבים המקרים, בהם גברו האחרונים. אבל גם הכשלון לא מנו מן הלוחמים הכרה, או אף הערצה. צדקת העניין, לא הצלחת הפעולה, היתה … Continued
אם המטרה היא צודקת, יטיל על עצמו הלוחם מגבלות, הנובעות מהתפתחותו התרבותית של האדם, למען תצומצם, ככל האפשר הפגיעה הקשורה בכל שימוש בנשק. כן להיפך. אם השאיפה נושאת עמה עוול, ינהג האדם, כאילו לא יצא עדיין מן המערה, או מהיער.
אנשי פאתח, או שלוחתו הקרויה בשם "ספטמבר השחור", אינם המעטים הנלחמים ברבים. נהפוך הוא. הם שליחי הרבים, הרוצים להכחיד את המעטים. שליטה של סודאן, הגנרל גומיירי, גילה ואישר זאת לאחר רצח הדיפלומטים הזרים בארצו. קיימנו, אמר נומיירי בשידורו, שיתוף פעלה מכובד עם ההתנגדות הפלסטינית, ובראשה אירגון פאתח. הענקנו להם אפשרות שהייה אצלנו, ללא הגבלות. הבטחנו … Continued
לא ייפלא איפוא, שהאדם, בכל התקופות, משלים, זמן רב, עם דיכוי, או עוול אחר, עד אשר הוא מחליט לקום וללחום בהם. תומאס ג'פרסון הותיר לנו, לפני מאתיים שנה, הסבר תמציתי לסובלנות הרבה, הקודמת למעשה המהפכני. בבואו להסביר לאומות העולם, מדוע שלש עשרה המושבות החליטו לנתק את קשר התלות ביניהם ובין בריטניה, הוא מודה, כי התבונה … Continued
