כלום אינם ידועים לכם יחסי הכוחות הפרלמנטריים? הצעתכם תידחה. ידועים, אבל מי שמשמיע טענה זו מגלה חוסר ידיעה, בוודאי הבנה, בהליכים פרלמנטריים. הצעת אי-האמון, מעיקרה, תכליתה להסב את תשומת-לב האומה לדבר חמור, במעשה או במחדל, של הממשלה.
אל תוסיפו עוד להטעות את העם בשאלה יסודית כל כך. משאת-נפשנו של כולנו, ללא יוצא מן הכלל: שלום. אין כל קשר בין הבעיה ההיסטורית המוסרית של רכישת קרקע בארץ-ישראל לבין סוגיית השלום.
אולי זוהי השאלה העיקרית, הזכות. והרי היא יסוד קיומנו, היא מהות צידקת ענייננו. אם אין לנו זכות על וארץ-ישראל, אנחנו כובשים לא רק ביהודה ושומרון; ואם יש לנו זכות על ארץ- ישראל, אנו שבים, פודים, משחררים גם ביהודה ובשומרון.
רוצה להפנות את תשומת-לבך לכך שיש זכות לעם היהודי על ארץ-ישראל מבחינת הבעלות, הריבונות, ויש זכות לבני הלאום הערבי, המוכר על-ידי כולנו, מתוך שיווי זכויות, לחיות בארץ-ישראל, במדינת היהודים. זוהי הציונות… זהו ההבדל המהותי. איננו רוצים לנשל שום ערבי. כדי שיהודים ירכשו קרקעות ביהודה ושומרון, לא צריך להוציא משם שום ערבי.
ההחלטה לצאת ללחימה מהפכנית, היא מן הקשות בחיי האדם. המדובר הוא לא בצבא סדיר על מטהו, יחידותיו ותיכנונו. אמנם, טולסטוי כתב בנימת לגלוג עצוב על הפניית הטורים, ימינה ושמאלה; בין התכנית, שנקבעה מראש, ובין המציאות הנוצרת בשדה הקרב, אין לעתים, אלא קשר מקרי. גם המזל ממלא תפקיד במבצעים המתוכננים על כל פרטיהם. עובדה היא, כי … Continued
