בגין מתריע בפני הסכנה הצפויה ליהודים בארצות ערב. בגין טוען, שלמרות התעמולה ברור שהם חיים בפועל בתנאי גטו. בגין קורא לנקות צעדים דיפלומטיים, שיאפרו להפעיל לחץ על מדינות ערב, על-מנת שאלו יאפשרו ליהודים לעזוב. הנאום מובא במלואו בעתון 'ארץ ישראל' גליון מאי 1971
מאמר בו מדבר מנחם בגין על המשבר המוסרי והערכי העובר לטעמו על ארצות הבאית באותן שנים, ועל יחסי ישראל ארצות הבאית ויהדות ארצות הברית
בגין מגיב על דבריה של ראש הממשלה ג. מאיר לטיימס. בגין תוהה על הצהרותיה כאילו ישראל מוכנה לוותר על יהודה ושומרון, שכן, לא התקבלה החלטה כזו, לא בממשלה ולא בכנסת. בגין גם לא מבין על סמך מה היא מדברת על כח בינלאומי בסיני, שכן שר החוץ שלה טען כי כח זה מסוכן. בגין טוען שכשהלכו לבחירות, המערך לא דיבר על נסיגה כמו שהוא מדבר היום, ולא קיבל מנדט לכך, להפך. בגין טוען כי דינה של ממשלה כזו הוא אחד – התפטרות.
בגין מגיש את הצעת האי-אמון בממשלה. בגין מבקר את האמירה של רראש הממשלה, שממנה משתמע שישראל מוכנה לשגת מיהודה ושומרון. בגין טוען שלממשלה אין מנדט לוותר על שטחי א"י. בגין טוען שנסיגה היא סיכון בטחוני. בגין טוען שהממשלה נסוגה מכל עמדותיה שהיו לה בתחילת דרכה. בגין קורא לפנות לעם כדי שהוא יכריע – ללכת לבחירות חדשות.
בראיון שבגין נותן לידיעות אחרונות בתחילה מסביר בגין את השתלשלות הארועים בועידת בריסל בקשר להשתתפות הרב כהנא בה כציר (ראה 'על ועדית בריסל' מיום 05/03/1971 מעריב) כמו כן בגין עונה על שאלות בקשר ליחסו לעזר ויצמן, ליוחנן בדר, להסכם רוג'רס, הפרישת גח"ל מן הממשלה, ומנהיגות.
