בגין מוחה נגד נכונות הממשלה לסגת מקו התעלה בסיני ללא הסכם שלום. בגין טוען, שלהתנאיית נסיגה מקו התעלה בחתימת חוזה שלום הייתה הסכמה רחבה ביותר בכנסת, ומספר מפלגות הקואליציה הכניסו אותה למצע שלהם. בגין טוען, שהממשלה פוגעת בכנסת בכך שפועלת בניגוד להחצטות הכנסת.
במאמר זה בגין טוען כי הצהרת ראש הממשלה שבתנאים מסויימים תהיה נסיגה של כוחות ישראלים מקווי הפסקת האש נוגדת את החלטת הכנסת בנושא, וכן מפירה את אמון הכנסת שהיה תלוי בקווי היסוד שהציגה הממשלה עם היבחרה. כמו כן טוען בגין כי המהלך עצמו מסכן את מדינת ישראל וכן שהצורך בנסיגה לא ברור, ומפתיע גם לחברי הממשלה.
בגין מתריע בפני הסכנה הצפויה ליהודים בארצות ערב. בגין טוען, שלמרות התעמולה ברור שהם חיים בפועל בתנאי גטו. בגין קורא לנקות צעדים דיפלומטיים, שיאפרו להפעיל לחץ על מדינות ערב, על-מנת שאלו יאפשרו ליהודים לעזוב. הנאום מובא במלואו בדברי הכנסת מיום 13/05/1971
מאמר סביב הזמנה שלו לביקור בלונדון, בו הוא מדבר בעיקר על ההתנגדות של האצ"ל למשטר הבריטי בא"י וכמו כן הוא מציג את עמדתו לגבי אירועי דיא יאסין
בתגובה להשוואה שנעשתה בעתון טיימס בין הטווח ב-מאי ליי לבין מה שקרה בדיר יאסין, בגין טוען כי הם לא חייבים הסברים לאף אחד. האצ"ל פעל בתקופת המנדט כדי לאפשר הצלה ליהודים מאירופה כאשר בריטניה היא שסגרה את השערים. ולכל אורך התקופה דאגו להמנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים. וכאשר הלכו הבריטים ופרצה מלחמת העצמאות עקרון זה נשאר בעינו ולכן בוויתור על אלמנט ההפתעה הוחלט להזהיר את התושבים במקום. והפגיעות המצערות באולוסיה אזרחית נעשתה בשל תנאי להחימה במקום
