ארכיונים: Articles

במאמר זה בגין מסביר את המשבר הקשה שהמדינה נקלעה אליו בעקבות מלחמת יום כיפור. בגין טוען שפתרון למשבר לא יבוא מהקמת ממשלה דומה לזו שהיתה בתקופת המשבר, כך גם היה בהיסטוריה. בגין מסביר שגולדה, שעליה הוטלה מלאכת ההרכבה, יכולה לקבל הארכה מהנשיא רק במידה ולא תעמוד במשימה, והיא אינה רשאית לבקש הארכה כזו. בגין מציין שקיים רוב של 61 או 62 חברי כנסת איתם ניתן להקים ממשלת ליכוד לאומי, אך נראה שזה לא קורה מאחר והסיעות אינן לוחצות בעניין זה, אך לדעתו, ממשלת ליכוד לאומי יכולה להיות הפתרון למשבר.

בגין טוען שלגורל השבויים הינו מעניינם של כל אזרחי המדינה וגם של כל העם היהודי בכללותו. בגין דורש מהממשלה לחזור לעמדתה הקודמת שלה ולהתנות שיחות על הפרדת כוחות עם סוריה בחילופי שבויים, ולא רק במילוי התנאים של אמנת ז'נבה. בגין תובע מהממשלה להפעיל לחץ גם על מצרים כדי שהיא תאפשר למצוא גופות נהדרים ולברר גורלם של הנעדרים. בגין מזדהה עם התביעה של משפחות הנעדרים לאפשר רישום שמות הנעדרים בחוברת הנופלים. בגין מבקר עמדת הממשלה כלפי תקריות בחזית הצפונית מול כוחות סוריה וטוען שהגישה שמתנה הפסקת התקריות בהפרדץ כוחות מוטעית, שהפסקת אש מחייבת הפסקת פעולות איבה ושעל ישראל להבהיר זאת לסורים, אם יידרש – בעזרת צה"ל. בגין מבקר את ביטויו של שר החוץ שלפיו ישראל מוכנה לבצע נסיגה חלקית מהשטחים וטוען, שהגישה זאת אינה מקובלת על הרוב בכנסת החדשה.

מאמר של בגין העוסק בביטול הסובסידיות לאחר הבחירות, בהצהרותיו של שר החוץ אבא אבן בנושא יהודה והשומרון והתקפות של המערך כנגד חבר הכנסת אריאל שרון והשוואה של האמירות שלו 'לאירופה של שנות השלושים'.

במאמר זה בגין פונה אל שר הבטחון דיין, בגין פותח בכך עובדה שהוא ודיין עבדו ביחד בממשלת הליכוד הלאומי ב-67, ותוהה כיצד דיין טוען שיש שינוי בעמדת מצרים והם מוכנים לשלום. בגין טוען ששלום כזה הוא מסוכן, שכן הוא אינו חוזה שלום, ומצרים, כפי שעשתה בעבר, יכולה להפר אותו בכל רגע, ולהאשים בהפרה את ישראל. בגין טוען שגם דיין עצמו הודה כי לא ניתן להגיע לשלום עם מצרים תחת התנאים שהציב המערך, וכי ההצהרה כאילו למערך יש תוכנית לשלום עם מצרים, ולליכוד אין תוכנית כזו, היתה הבטחה ריקה מתוכן לפני בחירות שרימתה את הציבור.

בגין מברך את יו"ר הכנסת על היבחרו מחדש ואת הכנסת החדשה. בגין מתיחס להסדרים הנרקמים עם מצרים וטוען כי הממשלה עמדה על העקרון כי לא יכנסו חיילים מצרים לסיני ועליה להמשיך לעמוד על כך, ולא לנחש את מחשבותיו של האוייב ולפעול כאילו כוונתו לשלום, שכן זה מה שעשו לפני מלחמת יום הכיפורים, ולכן יש לחשוב שהסיבה שסאדאת רוצה להכניס חיילים לסיני היא בשביל לחמש את האזור לשעת מלחמה. (בגין תוקף את אבא אבן ודיין על אצהרותיהם טרם מלחמת יום כיפור). בגין מצהיר כי הקולות הנוספים שקיבל הליכוד בבחירות האחרונות הן בשביל שילחמו על שלמות הארץ, ועל סיפוח השטחים. בגין מתייחס גם להצהרות שיהודה ושומרון הם לא לישראל, ורק צריך להחליט אם ילכו לעראפת או לירדן, וטוען שאף אחת מהאופציות לא מוסכמת, וריבונות ישראל על שטחים אלה משמעותית מבחינה בטחונית.