הישיבה הארבעים-ושבע של הכנסת השמינית – יום שני כ״ח אייר תשל״ד 20 מאי 1974 – הודעת הממשלה על התקפת המחבלים במעלות ובסביבתה – דיון

בגין מביע צער וזעזוע בעקבות הפיגוע במעלות. בגין משווה בין מחבלים לנאצים. בגין טוען שדרך היחידה לנצח את הטרור היא התקפה מתמדת. בגין מתאר צעדים דרושים למאבק בטרור: הסברה בינלאומית, אישור לאזרחים לשאת נשק והקמת ארגון ממלכתי מבצעי למאבק בטרור. בגין קורא לאפשר לבית-משפט להטיל עונש-מוות על מחבלים. בגין יוצא נגד הקמת וועדה לחקירת האירוע על-ידי הממשלה ותובע הקמת וועדת חקירה פרלמנטארית. בגין מזכיר שהיום בו נשא את הנאום הוא יום שחרור ירושלים, וטוען שניתן להתגבר על המשבר הפוקד את המדינה בזכות אהבת הארץ וירושלים.

הישיבה הארבעים-ושתיים של הכנסת השמינית – יום שלישי, ט״ו אייר תשל״ד 7 מאי 1974 – הצעות לסדר- היום – ידיעות על תכניות נסיגה מעבר לקו הסגול ברמת הגולן

בעקבות שיחות על הפרדת כוחות מול סוריה בתווך אמריקאי בגין דורש מהממשלה לסרב לבצע כל נסיגה מרמת-הגולן. בגין טוען שרדיפות היהודים במדינה כלשהי אינן עניינה הפנימי אלא נוגע לכל העם היהודי ולכל בני-תרסות באשר הם. בגין טוען שנכונות לסגת מרמת-הגולן אינה מקרבת שלום, אלא מזמינה לחץ נוסף. בגין טוען ששינוי העמדה בעקבות רמזים מאיימים על הרעת היחסים עם ארה"ב פוגעת באמינות המדינה. בגין טוען שעמידה עקבית על העקרונות הצודקים של זכויותיו של העם היהודי היא היסוד הדיפלומטי היחיד שיכול להצליח ושהוא אינו ישפיע לרעה על היחסים עם ארה"ב. בגין טוען גם שלממשלה אחרי ההתפטרות אין סמכות להחליט על צעדים כה חשובים.

ממחתרת למפלגה

בהרצאה בפני סטודנטים במכון לחקר הציונות מסביר בגין את המעבר מגוף לוחם במחתרת לתנועה פוליטת, חלק מן האופוזיציה תחת ממשלה יהודית. בגין מבהיר כי אנשי בית"ר לפני מלחמת העולם השניה היו עסוקים גם בעבודה עברית והתיישבות אך משפרצה היו עסוקים בעיקר במלחמה למען מדינה עברית יחד עם האצ"ל ולתקופה גם יחד עם ההגנה. משקמה המדינה, הושגה המטרה והגוף הלוחם הצטרף לצה"ל. והתנועה הפכה לתנועה מדינית שמרכז פעלה היתה זכותנו על ארץ ישראל, וצדק סוציאלי.. בגין מתייחס לפילוג בתוך הצוה"ר.

כנס מיוחד של הכנסת – הישיבה השלושים-ושבע של הכנסת השמינית – הודעת ראש הממשלה על התפטרותה; הודעת הממשלה על הדו"ח החלקי של ועדת החקירה – מלחמת יום המפוחם – דיון

נאומו של בגין אחרי הודאת גולדה מאיר על התפטרותה מראשות הממשלה. בגין מביע את הכאב בעקבות פיגוע בקרית-שמונה וקורה להפקת לקחים. בגין טוען שעל הממשלה היוצאת כולה אחריות על מחדל צלחמת יום כיפור. בגין טוען שאחת המקורות של אותו המחדל הוא התנהלות הלא-תקינה של הממשלה בכלל וה-"מטבחון" בפרט. בגין מבסס את טענותיו על דו"ח אגרנט. בגין קורא להכריז על בחירות חדשות ולהקים לתקופת המעבר ממשלת אחדות לאומית.