בהתייחסו למלחמת קוריאה שנסתיימה טוען בגין כי הלקח החשוב ממלחמה זו שזאת לא הפנימו אנשי מפא"י הוא כי כל שטח של אדמה חשוב במלחמה וזאת על אף כל ההתפתחויות הטכנולוגית המודרנית. עוד טוען בגין כי בכל מלחמה יש צורך בחיל רגלים . וכי היסודות הראשוניים במערכות מלחמה לא ישתנו .עוד מתייחס במאמר זה בגין למותו של הסנאטור טאפט מארה"ב שאותו מגדיר בגין כסנטור ענק וידיד ישראל
במאמר זה מתייחס בגין למשפט "המחתרת" שנערך כמשפט צבאי בבית הדין בצריפין . בגין טוען כי דרך ההתנהגות של השלטון בפרשה זו מזכירה לו דרכי עינויים וגבית עדויות במשטרים אפלים. בגין יוצא נגד רמיסת הדמוקרטיה, חרות האדם, וחופש המשפט במשפט צבאי זה. בגין יוצא נגד חקירות הש"י את הנאשמים בפרשה זו וטוען כי ההודאות של הנאשמים ניתנו לאחר שהחוקרים הפעילו עליהם לחץ והשתמשו בשיטות חקירה כמו באינקויזציה. בגין טוען כי תקדים זה הוא מסוכן שכן אין כל ביטחון כי בשיטות אלו לא ישתמשו גם במקרים נוספים. בגין יוצא נגד אלא המאשרים לש"י להשתמש בשיטות כאלה המועתקות מהנ.קו.וו.ד .בגין מביע את אמונתו כי משטר שכזה לא ישרוד הרבה זמן ויחלוף כמו כל משטר העומד על כזב ושקר ורשע. בגין מבטיח כי אנשי הש"י לא יינקו על מעשיהם ויוענשו בבוא היום על כך
במאמר זה מתייחס בגין לחידוש היחסים בין ברה"מ לישראל ולצהלה שפשטה בקרב מקבלי ההחלטות בישראל נוכח מהלך זה .בגין טוען כי "חרות" תמיד טענה שיש לקיים יחסים תקינים עם ברה"מ משום שאי קיום יחסים כאלה יגרום לארה"ב להתייחס לישראל כבעלת חסות מובנת מאליה ויגרום לה לפזול לעבר מדינות ערב.בגין יצא נגד אי עקביות משרד החוץ ביחסה כלפי ברה"מ ובטענות שהשמיעה כי ברה"מ רוצה לרכוש את לבן של ארצות ערב . בהתייחסו לזעזועים העוברים על ברה"מ טוען בגין כי ברה"מ לא עומדת לפני קריסה כי כוחה חזק עדיין וכי הסיבה שחודשו היחסים בין ברה"מ לישראל היו עקב סיבות מדיניות של ברה"מ וזאת לאחר שישראל הבטיחה לברה"מ כי לא תשתתף בבריתות נגדה.בגין טוען כי כמו שתנועת "חרות" לא נכנסה לאבל עם ניתוק היחסים כך גם היא לא פותחת בצהלות שמחה עם חידוש היחסים כי "חרות" בניגוד "ליהודונים" לא מגזימה ולא מתרפסת לפני אחרים וזהו ההבדל האמיתי בין עבד נרצע לבין חורין
במאמר זה מתייחס בגין למספר סוגיות .בהתייחסותו לטכס ההשבעה של הנשיא בן –צבי יוצא בגין נגד השמעת שיר האינטרנציונל בטכס משום שבן –צבי הוא נשיא העם כולו ולא פלג מסוים מהעם. בהתייחסותו של בגין למשפט ה"מחתרת" המנוהל בבית הדין הצבאי תוקף בגין בחריפות משפט זה וטוען כי הוא איננו דמוקרטי ומנוהל כמו משפטים במדינות טוטליטאריות ומשפט זה פוגע בתדמיתה של ישראל כמדינה דמוקרטית . עוד יוצא בגין נגד הכאת הנשים הדתיות ע"י המשטרה שהפגינו נגד שרות לאומי .בגין טוען כי מדיניותו של רה"מ כלפי שרות לאומי לבנות מטעמי דת נובעת מצרכים קואליציונים וכי הוא מנהל מדיניות זיג זג .בגין טוען שכל הדברים הללו מעידים על כך כי בישראל ישנם שליטים אשר לא יודעים איך מנהיגים מדינה
במאמר זה מדבר בגין על שלושה נושאים שונים שהמשותף להם הוא צביעות . בגין יוצא נגד הקמת הבניין המפואר של הסתדרות העובדים הכללית בכספי הציבור ובכספי המגבית היהודית ברחוב ארלוזורוב .בגין טוען כי בכסף שבוזבז על בניין זה ניתן היה להשתמש למטרות יותר מועילות ובמיוחד נוכח המצב הכלכלי השורר בארץ .בגין יצא נגד דברי רה"מ בן-גוריון שאמר כי אם זה היה תלוי בו בניין ההסתדרות לא היה נבנה בצורה ראוותנית כזו . בגין מאשים את רה"מ בצביעות ומציין כי רה"מ ידע זאת לאורך כל הדרך .בהתייחסו לדברי רה"מ במסיבה של מורים בהם טען כי כל הזרמים בחינוך היו מרמה ובהכנס החוק הממלכתי ייעלמו הזרמים ,טוען בגין כי אלו דברי צביעות כי רבים מחברי מפא"י טוענים כי יוכלו להכניס לחוק הממלכתי חלק מערכי תנועת העבודה הישראלית .פרשיה נוספת בה עוסק בגין היא שתיקתם של אנשי הצה"כ למשפט "המחתרת" שמתקיים בפני בית דין צבאי וזאת לנוכח הגדרת אנשי הצה"כ את עצמם כמפלגה ששמירת ערכי הליברלים והחופש חשובה לה.
