משפט צריפין

במאמר זה יוצא בגין נגד גזר הדין החמור במשפט "צריפין" לנאשמי המחתרת, מתייחס להאשמות ולאיומים המרומזים כלפיו כ-"מסית" ומסביר למה הדרך היחידה המובילה לשטון היא דרך "פתק הבוחר".

הישיבה השלוש-מאות-וארבע של הכנסת השניה יום רביעי, ט״ו אלול תשי״ג 26 אוגוסט 1953 – חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי״ג – 1953 קריאה שניה וקריאה שלישית

בגין מביע את ההתנגדות להצעה לאפשר לזוגות יהודיים שאינם אזרחיה או תושביה של ישראל להתגרש בבתי-דין רבניים ישראל ומציע להכיל את החוק לא רק על האזרחים אלא גם על התושבים של מדינת ישראל.

הכשודדים בדרכים יהיו

במאמר זה יוצא בגין נגד ההבלגה שבה נוקטת מדינת ישראל בהקשר לטרור הערבי נגד אזרחי ישראל. בגין טוען כי בניגוד לדעת אנשי מפא"י הוא חושב כי פעולות תגובה מקומיות או פשיטות ליישובי האויב לא יפסיקו את הטרור הערבי וכי הדרך היחידה לטפל בטרור הערבי היא לכבוש את שטח האויב ולשחרר את א"י השלמה

מדינה לישראל, או מושבה לכל

המאמר של בגין, שדן בכוח ההרתעה ישראלי ובהשלכות של החלשתו, במפלגה של ערביי ישראל, ביחס למיעוט הערבי ובשויון זכוית במדינת ישראל.