הישיבה המאתים ושלוש של הכנסת החמישית יום שלישי, י"ב טבת תשכ"ג 8 ינואר 1963 חוק השיפוט הצבאי תיקון מס'3 תשכ"ג 1962

נאום בכנסת המפרט את ההסתייגויות של חרות לחוק השיפוט הצבאי, בנאום עוסק בגין במספר דברים עקרוניים, אופיו של צה"ל ומפקדיו, זוכיותיו של האזרח, זכיותיו של הנאשם, יחסי אזרח – חייל. בגין מתייחס לחוק האנגלי הקזואיסטי, כמו כן מתייחס בגין לאפשרות שטוראי ישתתף בבית הדין, את הבעיה של חוסר הבגרות של החייל (שהינו לרוב בגיל 18-19) מציע בגין לפתור על ידי גיוס חייל מילואים בדרגת טוראי או שאינו קצין, אך הוא בגיל מבוגר. בסוף המאמר בגין מתייחס ליכולת של הצד המזמן את המשפט לעשותו בדלתיים סגורות, בגין מביע לכך התנגדות וטוען שהסמכות להכרזת דלתיים סגורות או למצער לקבוע למי עוד מותר יהיה להשתתף בדיון צריכה להיות בידי בית הדין ולא בידי הצבא. נושאים נוספים שעולים בנאום, זה הורדה אוטמטית בדרגה, שיפוט אזרח מילואים בבית דין צבאי וענישה חמורה מדי לאיחורים ומשמעת החיילים בצבא בכלל. הנאום מופיע בחרות מתאריך 11/01/1963 224817

שאיפת השליטה הממושכת והרגליה

מאמר של בעקבות לחץ כבד של מפא"י בבאר שבע על חברי מועצה להחליף את נאמנותם, כך שיוכלו להדיח את ראש העיר המכהן ולשים מפא"יניק תחתיו. המאמר מתייחס קצת לשיטות המגוונות של מפא"י למנוע ממפלגות אחרות להוות לה אופוזיציה, ועל אי נכונותה של חרות להכנס לקואליציה כלשהי עם מפא"י

נצחון האמת ומחירו

מאמר של בגין על ספרו של אלכסנדר סולז'יצ'ין ועל התקופה שלו עצמו בעבודת פרך ולקח ממנה לכל מלקקי הפינכה הקומוניסטית

הצעות והצבעות באו"ם

בגין מתייחס למדיניות הזיג זג של הממשלה באו"ם ביחס לתמיכתם בהצעת החלטה של ארה"ב בקשר לסוגיית הפליטים וקיום מו"מ בין מדינות ערב לישראל. בגין מציין שאיך שלא נסתכל על זה כל בן חורין יאלץ לומר שבעת זו או אחרת הממשלה שגתה. במהלך המאמר מציין בגין הופעה שלו מול סטודנטים באוניברסיטה העברית על מהות האופוזיציה, ובכדרך אגב מציין את מזכירות מפא"י מבאר שבע, שכתבה כי העיר הוקמה ביזמתה והדרכתה של מפא"י. בגין מציין גם את פועלם של אברהם אבינו, הסוחרים, אנשי המלאכה, משלמי המיסים וכן הלאה והלאה שסייעו גם הם להקמת העיר.