מ. בגין בנאום הפתיחה: "נוכח התעצמות אויבינו מצנעא ועד אלג'יר – יש להצהיר כי בבוא היום ייתקלו באומה אחת ומאוחדת שתביסם ותפיצם"
תקציר: הנאום במלואו מובא בגליון של חרות מה-24/01/1963
תקציר: הנאום במלואו מובא בגליון של חרות מה-24/01/1963
הנאום במלואו מובא בגליון של חרות מה-24/01/1963
בגין תמה על כך שאין איש אחד בין אנשי משרד החוץ ששייך לתנועה פוליטית שבקרב הציבור זוכה ל140 אלף אזרחים תומכים הנאום המלא מובא בדברי הכנסת מיום 16/01/1963
בגין מבקש להעלות לדיון את העובדה שמי שממונה לתפקידים במשרד החוץ הם כמעט רק אנשי מפא"י.
נאום בכנסת המפרט את ההסתייגויות של חרות לחוק השיפוט הצבאי, בנאום עוסק בגין במספר דברים עקרוניים, אופיו של צה"ל ומפקדיו, זוכיותיו של האזרח, זכיותיו של הנאשם, יחסי אזרח – חייל. בגין מתייחס לחוק האנגלי הקזואיסטי, כמו כן מתייחס בגין לאפשרות שטוראי ישתתף בבית הדין, את הבעיה של חוסר הבגרות של החייל (שהינו לרוב בגיל 18-19) מציע בגין לפתור על ידי גיוס חייל מילואים בדרגת טוראי או שאינו קצין, אך הוא בגיל מבוגר. בסוף המאמר בגין מתייחס ליכולת של הצד המזמן את המשפט לעשותו בדלתיים סגורות, בגין מביע לכך התנגדות וטוען שהסמכות להכרזת דלתיים סגורות או למצער לקבוע למי עוד מותר יהיה להשתתף בדיון צריכה להיות בידי בית הדין ולא בידי הצבא. נושאים נוספים שעולים בנאום, זה הורדה אוטמטית בדרגה, שיפוט אזרח מילואים בבית דין צבאי וענישה חמורה מדי לאיחורים ומשמעת החיילים בצבא בכלל. הנאום מופיע בדברי הכנסת מיום 08/01/1963