בגין מבקר דברי שר החקלאות בנושא, שטען כי היחס הידידותי לישראל מצדם של צרפת וארה"ב נובע מאינטרסים פוליטיים רגעיים של מנהיגיהם. בגין טוען, כיי הגישה כזו למדיניות החוץ היא מוטעית מיסודה, שגם אם הדבר היה נכון – אין זה נבון להדגיש אותו בפומבי, ושישנם גורמים שמשפיעים על מדיניות מעבר לאינטרס. דיווחים על הישיבה בכנסת פורסמו בגליון חרות 07/05/64
בגין מבקר דברי שר החקלאות בנושא, שטען כי היחס הידידותי לישראל מצדם של צרפת וארה"ב נובע מאינטרסים פוליטיים רגעיים של מנהיגיהם. בגין טוען, כיי הגישה כזו למדיניות החוץ היא מוטעית מיסודה, שגם אם הדבר היה נכון – אין זה נבון להדגיש אותו בפומבי,ושישנם גורמים שמשפיעים על מדיניות מעבר לאינטרס.
העיתון מדווח על דבריו של בגין בטכס האזכרה בהר הרצל של מפקד האצ"ל דוד רזיאל .בגין העלה על נס את דמותו של רזיאל ובישר לו כי בקרוב יועלו עצמותיו של המפקד ז'בוטינסקי ארצה.
העיתון מדווח על דבריו של בגין בטכס האזכרה בהר הרצל של מפקד האצ"ל דוד רזיאל .בגין העלה על נס את דמותו של רזיאל ובישר לו כי בקרוב יועלו עצמותיו של המפקד ז'בוטינסקי ארצה.
במאמר זה המורכב משני חלקים (החלק השני פורסם בגליון חרות מה- 8/5/64) בגין דן בתגובתו של בן–גוריון נגד ההחלטה להעלות את עצמות ז'בוטינסקי ארצה ובשנאה הגלומה בתגובה זו. בגין מזכיר כי במשך קרוב ל-15 שנה מנע בן–גוריון את העלאת הארון ועתה הוא ממשיך להתנגד לכך. בגין טוען כי מה שמאפיין את בן–גוריון בהתנהגותו כלפי ז'בוטינסקי זה שנאה, קנאה ונקמנות. וזאת משום שז'בוטינסקי היה זה אשר הגה את רעיון המדינה העברית, המילטריזם ואת תורת המרד. בגין טוען עוד כי שנאתו וקנאתו של בן–גוריון לא נותנת לו כל מנוח והוא אף מסלף את ההיסטוריה וטוען כי הגדוד שהוקם במלחמת העולם הראשונה ע"י ז'בוטינסקי היה גדוד בכפיה ועל כן שני הגדודים האחרים, שהוקמו בהתנדבות, היו חשובים יותר.
