ארכיונים: Articles
כתמים ותככים
בגין מתייחס לעימות בין בן גוריון לאשכול סביב פרשת לבון ודרישתו של בן גוריון לבטל את מסקנות ועדת השבעה אשר זיכו את לבון ולחדש את החקירה בנושא; בגין מנתח את עמדתו המשתנה של בן גוריון כלפי הועדות השונות שהוקמו במהלך השנים, זאת בעיקר לפי תוצאותיהן. בגין טוען כי צביעותו של בן גוריון מתבטאת גם במאמריו בעיתון שמתייחסים לתנועת ז'בוטינסקי, כאשר במאמריו בן גוריון לא מזכיר את "סזון", ושואל מדוע הוא לא "גאה" כמו בעבר במעשיו הפטריוטייים. כן, בגין יוצא נגד שקריו של בן גוריון במאמריו ב"דבר" כי ז'בוטינסקי היה נגד רעיון המדינה העברית ובן גוריון היה בעד רעיון המדינה העברית, ומצטט מדבריו של בן גוריון נגד הקמתה של המדינה משום, ש"לא נשלים עם שלטונה של קבוצה לאומית אחת על השניה, לא עתה ולא בעתיד. אנו גם איננו מקבלים את סיסמתהמדינה היהודית אשר בסופו של דבר פירושה שלטון היהודים על תושבי האר. הערביים… אין אנו קובעים את עמדתנו על פי המוסר ההוטנטוטי".
לא תיתכן החלטה שלישית
במאמר זה המוקדש לפעולות המדענים הגרמנים במצרים מציין בגין כי בקרוב ימלאו 3 שנים מאז שנודע לממשלה על פעולותיהם של המדענים הגרמנים במצרים.בגיו יוצא נגד המשך פעולתם של המדענים גרמנים במצרים ונגד קלות הדעת בתופעה זו. בגין יוצא נגד מדיניותה הכושלת של הממשלה אשר פסיקה את מחאתה נגד הפעולות זמן קצר קצר לאחר שהחלו מחאות אלה.בגין מזכיר את הדיון האחרון כנסת בפרשה זו כאשר דובר מפא"י העלה את הסברה כי יתכן וגרמניה לא השתנתה והיא עדין כגרמניה נאצית. בגין טוען כי יש הבדל בין גרמניה של היום לגרמניה הנאצית למרות שעדין הרבה נאצים פועילם גרמניה. מספיק כי גרמניה היא גרמניה בגלל העבר ואסור למחול לה בשום פנים ואופן .בגין קורא לחדש את הלחץ נגד הגרמנים שיפסיקו את פעולות המדענים הגרמנים במצרים.
הוסר הלוט מעל השלט הנושא את שמו של דוד רזיאל הי"ד בחיפה
סופרנו בחיפה ("חרות" ,12/5/64 ,יום ג' ,ע"מ 1, טור 5-6 ) – העיתון מדווח על דברי בגין בחיפה בעת הסרת הלוט מהרחוב הנשוא את שמו של רזיאל. בגין הודה לעירית חיפה שעל אף כל המחלוקות היא נתנה לרזיאל את הכבוד המגיע לו . בגין אמר, ,,אמנם יש בינינו חילוקי דעות והשקפות שונות, אולם אל לנו להבדיל בין דם לדם. אנו עם של בני חורין, ועלינו להתאחד".
אהבת השנאה (חלק 2)
במאמר זה המורכב משני חלקים (החלק הראשון פורסם בגליון חרות מה- 1/5/64) בגין דן בתגובתו של בן–גוריון נגד ההחלטה להעלות את עצמות ז'בוטינסקי ארצה ובשנאה הגלומה בתגובה זו. בגין תוקף את בן –גוריון על התנגדותו להעלאת הארון. בגין הזכיר כי במשך קרוב ל-15 שנה מנע בן –גוריון את העלאת הארון ועתה הוא ממשיך להתנגד לכך. בגין טוען כי מה שמאפיין את בן–גוריון בהתנהגותו כלפי ז'בוטינסקי זה שנאה, קנאה ונקמנות. וזאת משום שז'בוטינסקי היה זה אשר הגה את רעיון המדינה העברית, המילטריזם ואת תורת המרד. בגין טוען עוד כי שנאתו וקנאתו של בן–גוריון לא נותנת לו כל מנוח והוא אף מסלף את ההיסטוריה וטוען כי הגדוד שהוקם במלחמת העולם הראשונה ע"י ז'בוטינסקי היה גדוד בכפיה ועל כן שני הגדודים האחרים, שהוקמו בהתנדבות, היו חשובים יותר.