נדחו הצעות אי האמון של גח"ל ורפ"י
בגין מגיש הצעת אי-אמון בעקבות הרעיון של שר החוץ לעתון הצרפתי. בגין טוען שבביטויו של שר החוץ יש פגם גם מוסרי וגם ממלכתי. הנאום מובא במלואו בדברי הכנסת מיום 16/03/1966
ארכיונים: Articles
הישיבה הארבעים-ושמונה של הכנסת השישית – יום רביעי, כ״ד אדר תשכ"ו (16 מארם 1966)- הצעות סיעות רפ"י וגח"ל להביע אי-אמון לממשלה
בגין מגיש הצעת אי-אמון בעקבות הרעיון של שר החוץ לעתון הצרפתי. בגין טוען שבביטויו של שר החוץ יש פגם גם מוסרי וגם ממלכתי. עיתון היום מדווח על נאום זה בתאריך 17/03/1966
כושר גרעיני ובלימתו
במאמר זה, עוסק בגין ביכולתם הגרעינית של מדינות שונות. בגין סוקר את המצב הגרעיני הידוע, בין המערב למזרח, ואת יחסי הכוחות המבטיחים בעצם שאף אחת מהמעצמות לא תשתמש בנשק. בגין מתייחס לשאלה האם יש לאפשר למדינות נוספות להתחמש בנשק אטומי, ובתוך כך, האם אין זו זכותה של ישראל לפתח יכולת גרעינית. בגין טוען שמצבה של ישראל שונה מזה של הודו ופקיסטן שכן אויבותיה של ישראל מצהירות על רצונן להשמיד את ישראל, וכן שכל מטרת התחמשותם בנשק כלשהו היא השמדת ישראל, ולכן לישראל יש את הזכות, טוען בגין, לנשק גרעיני, שיאפשר לה כח הרתעה משמעותי.
חוב מוסרי לממכר
במאמר זה בגין מדבר על התפתחות היחסים בין ישראל וגרמניה. בתחילה, מסביר בגין, נדרשה גרמניה לשלם בעבור הרכוז היהודי הבזוז, תוך הבטחות שלא יתקשרו ביחסים דיפלומטים מעבר לזה (למרות שכך לא היה) כיום, נשלחו נציגים לגרמניה על מנת לתבוע פיצוי על החוב המוסרי – דמי דמים. בגין טוען שדרישות אלה גורמות לאנטישמיות מהסוג הגרוע ביותר – הבוז – וכי דמות היהודי המצטיירת מכך הוא של רודף בצע. לטענתו גרמניה לא מכירה בחובה לישראל, ולא תהיה מוכנה לתת לה יחס מיוחד. בגין מתיחס גם למדענים הגרמנים שנשלחו למצרים בעקבות ידידות רבת שנים עם העולם הערבי, עוד מהתקופה שבין מלחמות העולם.
ננעלה ההתייעצות העולמית של מנהיגים ציוניים בגין: דרוש מסע נרחב לעידוד העליה
העתון מדווח על נעילת ההתייעצות העולמית של מנהיגים ציוניים. בנאומו בגין שם דגש על חשיבות העליה, והציע את הצעתו של הרצל להקים 'חברה יהודית' שתסדר את עניני הרכוש בגולה, כדי שיוכלו לעלות. כמו כן קרא ליישב את השטחים המשוחררים
