מנחם בגין השקפת חיים השקפה לאומית

נאומו של בגין בוועידה של תנועות בית"ר וחרות שהתפרסם בחמישה חלקים בעתון 'חרות'. נאום זה מתאר את היסודות המרכיבים את החזון הלאומי והחזון החברתי של תנועת החרות, והשילוב בניהם. הנושאים המרכזיים בהם דן בגין הם חירות היחיד, אל מול תיקון החברה, עליונות המשפט, ריכוז האומה ושחרור המולדת. בגין טוען כי עקרונות אלה, המושתתים על התורה שלמד מזאב ז'בוטינסקי, תלויים זה בזה, ומשלימים זה את זה. החלקים הבאים של הנאום התפרסמו בעתון 'חרות' בתאריכים: חלק ב' –30/3/51 ע"מ 3 חלק ג' 13/4/51 ע"מ 2 חלק ד' 20/4/51 ע"מ 2 חלק ה 26/4/51 ע"מ 2

מ. בגין מכריז בפתיחת הועידה הארצית השניה לתנועת החרות: חותם הנצחיות וחותם חזון הדורות טבועים בתנועה זאת – ועל כן

העיתון מביא מדברי בגין בפתיחת הוועידה הארצית השניה של תנועת החרות שנערכה בנתניה. בנאום זה שארך למעלה מ-3 שעות סקר בגין את מצעה המדיני כלכלי של "חרות". בגין טען כי תנועת ה"חרות" היא היחידה המבטיחה חרוח כלכלית, חרות היחיד ותיקון החברה. בגין טען כי תנועתו אם תגיע לשלטון תפעל להבטחת 5 המ"מים של ז'בוטינסקי שהם: מזון, מלבוש, מעון, מרפא, מורה. בגין טען כי ממשלה יציבה תקום בארץ כאשר מפא"י לא תשלוט עוד.עוד אמר בגין כי תנועת ה"חרות" היא תנועה נצחית והיא תנצח. בעברו לדבר על בעית העליה טען בגין כי העלייה חשובה שכן היא יוצרת רוב יהודי בארץ. ולשם קליטה מוצלחת של העלייה דרוש משטר כלכלי חופשי בארץ. בגין יצא נגד אפשרות של מתן בסיסים זרים בארץ לארצות זרות וטען כי על ישראל לסמוך עליה בלבד. עוד מדווח העיתון כי בגין יצא נגד המגמה העולמית הרווחת בדבר פיסנות כלפי גרמניה. בגין טען כי אין לנהוג באופן סלחני לגרמניה ואין לשכוח את מאורעות העבר.

ריגול

במאמר זה בגין טוען שישנה בעיה של מסירת מידע וריגול הנעשה בעקבות סקרנות רבה של אנשים. ע"מ לפתור בעיה זו הוא טוען כי יש להגן על המידע בכך שרק אנשים מתוקף תפקידם יהיו מודעים אליו. כפי שהיה נהוג באצ"ל. פורסם בחרות כמאמר מערכת ללא חתימה. נמצא בכתב ידו של בגין בארכיון האישי שלו.

הישיבה המאה ושלוש עשרה של הכנסת הראשונה-דיון על הדין וחשבון של ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חוקת המדינה

בגין פורס את דעותיו מדוע יש לחוקק חוקה בישראל. טוען כי יש להביא לאישור הכנסת כל אמנה שנחתמת בין ישראל ומדינה זרה, גם אם לפי פקודות בריטיות אין על הממשלה חובה להביא לאישור את כל החוזים הבינלאומיים. בגין טוען כי הממשלה נוהגת לדרוס זכויות יסוד של הפרט רק כדי להטיל את שררתה על הציבור. הוא מזכיר את ה"יחסנות" – הפרוטקציה אשר מתרחשת בארגוני הצבא והשירות הדיפלומטי אשר אנשיהם ברובם הם ממפלגת השלטון-מפא"י. כך גם לגבי התחום הכלכלי אשר יוצר הקלות רק עבור אנשים מסוימים ולמעשה יוצר שכבות של אזרחים. טוען שהמדינה הולכת לכיוון של מדינת משטרה אשר חוסר האמון קיים בין אנשיה. כמו כן, הוא מזכיר כי נושא החוקה הוא מחויב המציאות מאחר וזהו המנדט שניתן לאסיפה המכוננת על-ידי העם בבחירות, ועצם הסירוב לכונן אותה, מהווה ביטוי של התנשאות השררה השלטונית. דורש שהכנסת תחוקק ואם מסרבת-להביא את העניין למשאל עם. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב 10/02/1950

חרות הדעה של טוטאליטריות

במאמר זה מדבר בגין על חופש הדיבור במשטר דמוקרטי ועל השיוויון בפני בית המשפט. בגין יוצא נגד המגמה של רה"מ להשתיק יריבים פוליטיים וטוען כי דברי רה"מ נגד ח"כ וילנר ממק"י כי מדינה יודעת לכלוא ולאסור מבטאת רוח רעה של טוטליטריות ואסור שתישמע במדינה דמוקרטית נגד דעות פוליטיות שונות. עוד הדגיש בגין את השיווין של כולם בפני בית המשפט (בתגובה ליחסו העוין של היועץ המשפטי לממשלה נגד סנגורו של בארי במשפט בארי ) .