נאומו של בגין בדרום אפריקה, בו הוא מפרט עיקרי משנתו המדינית. חלק הראשון מוקדש לנושאי דמוקרטיה, שלטון החוק וחוקה, חלק השני – לעיקרונות מדיניות הכלכלית, חלק השלישי דן בבעיות המבניות של המשק הישראלי ובדרך הדמוקרטית להגיע לשטון וחלק הרביעי – במדיניות החוץ.
במאמר זה מדבר בגין על 4 נושאים שונים שאפשר לכתוב אותם "לא כמ"מים אלא כמומים": משפט, מעצר, משטרה ומשטר. חלק מהמאמר מוקדש גם ל-"מ"מ הראשון" – מלחמה.
במאמר זה בגין מתייחס למשפט שנערך לאנשי "המחתרת" אשר נאשמים בניסיון לבצע דברים שונים ובהםהניסיון לפוצץ את הכנסת .בגין יוצא נגד החשאיות הרבה סביב 16 חברי המחתרת .ונגד חוקי החרום הבריטיים הרודניים שעל פיהם הם נשפטים .במשפט צבאי ללא כל זכויות משפטי ותבאוירה של שלטון טוטליטרי.בגין יוצא נגד היועץ המשפטי לממשלה חיים כהן שאמר כי קמה שוב מחתרת .בגין טוען כי אלו הם דברי הסתה חמורים ביותר .עוד יוצא בגין נגד בן –גוריון שעומד מאחורי כל זה ומיוחד נוכח טענתו של רה"מ כי "חרות" רוצה חוקי זכויות אדם ואזרח כי היא מגינה על טרוריסטים. בגין טוען כי אין זה נכון וכי תנועת "חרות" פועלת למען יסודות הצדק והמשפט
תשובתו של בגין לנאומו של השר שרת על הפעלת חוקי חרום כלפי חברי "ברית הקנאים". בגין מאשים את הממשלה בניסיון לחתור תחת הפרדת רשויות ולקחת על עצמה תפקידה של שופט. בגין מכריז שאין לו אמון בטענות הממשלה כל עוד העניין לא הוכרע במשפט צודק. בגין מדגיש את סיכון לדמוקרטיה מקיומה של משטרה חשאית. בגין דורש ביטול חוקי חרום המאפשרים לממשלה ולשר הביטחון להחליט על מעצר של אזרח.
בגין מבקר את הניסיון של בן-גוריון לקבוע שהממשלה במצב התפטרות מתפקדת כממשלה לכל דבר עד הדממתה של ממשלה אחרת. בגין טוען שדבר כזה נוגד את עקרונות של המשטר הפרלמנטארי ושממשלת מעבר חייבת להיות מוגבלת בסמכויותיה.בגין מדגיש שההיסטוריה של העם היהודי "חינכה" את העם להפר את החוקים, ושההתעלמות המופגנת של הממשלה מעקרונות שלטון החוק מחזקת את הנטייה הזו ולכן מסוכנת למדינה. בגין מדגיש חשיבותן של העקרונות של שלטון החוק וממלכתיות.
