העיתון מדווח על דברי בגין בפאנל של אקדמאים בחיפה ב-12 ביולי 1961. בגין מצביע על הסכנות הגלומות בחסרונה של חוקה במדינה ועל הסכנה לדמוקרטיה שמהווה חסרון זה. עוד מצביע בגין על הטרור הכלכלי שמביאה מפא"י כלחץ על מנת להשיג קולות עבורה.
במאמר זה בגין מתייחס לתגובתו של ראש הממשלה להצעה על סדר היום בכנסת שהגישה "חרות" שיצאה נגד הפצת חוברת צבאית בעלת גוון פוליטי של מפא"י. בגין טוען כי ראש הממשלה לא מדבר לעניין ותמיד חוזר לאירועי העבר. עוד טוען בגין כי ראש הממשלה מנסה ליצור שלטון יחיד במדינה.
העיתון מדווח על דברי בגין וד"ר בדר בכנס עורכי דין בת"א ב-29/6. בגין הצביע על הפחד הסמוי השורר במדינת ישראל מפני שלטונה של מפא"י המפחידה את האזרחים בהפעלת לחצים עליהם בגין דיבר על חשיבות זכויות האזרח במדינה דמוקרטית.
"במאמר זה בגין מבקר את ד"ר סרווציוס, סניגורו של אדולף אייכמן, על טענותיו המוזרות, חסרות השחר ורבות האופל בהגנתו על אייכמן. בגין אינו מביע דעה באילו נימוקים צריך בית המשפט להשתמש ע""מ להוכיח את חוסר צדקתו של הסניגור בטענותיו. אך על טענה אחת שהעלה הסניגור, עליה לא הגיב ראש התביעה – בגין לא יכל להבליג. הטענה כי אייכמן היה ""לאזרח שוחר שלום"" בתום מלחמת העולם השנייה עם נפילת המשטר ההיטלריסטי הינה בזויה בעיניו. מתפרש ממנה כי לאחר שגמר עם מלאכת הרצח שלו – אין הוא רוצה עוד להמשיך ולכן יש לשחררו. אין ספק כי דוקטור סרווציוס לימדנו מיהו ""אזרח שוחר שלום"" – מי שמשלים את משימתו בהשמדת היהודים. פורסם בחרות כמאמר מערכת ללא חתימה. נמצא בכתב ידו של בגין בארכיון האישי שלו. "
העיתון מדווח על דברי בגין ב-28 בדצמבר 1960 בקונגרס הציוני העולמי הכ"ה. בגין העלה את התביעה להחיות את תפקידיה ופועלה של ההסתדרות הציונית הכללית משום שעל הסתדרות זו יש להטיל תפקידים מדיניים, חינוכיים ומוסריים, וכי עליה לשאת את תביעות העם לזכותו הנצחית על ארץ ישראל השלמה, כי ארץ ישראל כולה שייכת לעם היהודי. עוד טען בגין כי על ישראל לציין שהיא איננה ניטראלית אלא היא חלק מהעולם החופשי. בגין הביע את תקוותו כי עוד בדורנו נראה את יהודי ברית המועצות עולים ארצה. בגין העלה בנאומו גם זכרונות מתקופת מאסרו בכלא הסובייטי. עוד העלה בגין בנאומו את בעיית יהודי אלג'ריה הנתונים לפוגרומים.
