חנוך ומקריות

מאמר עיתון: חרות
מאת:
מנחם בגין
מראה מקום:
מאמר עיתון ח' אב התש"כ, 1 באוגוסט 1960

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

אף על פי כן, או דווקא משום כך, כשאי להסב את תשומת לב הציבור למינוי זה. בולטת בו, מעל לכל, מקריותו. עם הקמת הממשלה, הקרויה חדשה, אחרי הבחירות לכנסת הרביעית, לא העלה איש על דעתו, כי מי שהיה במשך עשר שנים ומעלה נציג ישראל באו"ם ושגרירה בארצות הברית, יופקד על מערכות החינוך. מר זלמן ארן, כזכור, היסס מאוד, אם לקבל על עצמו תפקיד זה., אך עסקני מפא"י עשו כמיטב יכולתם, כדי לשכנעו, שלא יעמוד בסירובו. לו מר אבן היה נחשב, אף בעיני מפא"י עצמה, כמועמד מתאים לשר החינוך, הם בוודאי, הם בוודאי לא היו טורחים ככ להשפיע על מר ארן שיקבל את התיק החשוב. עובדא היא, כי האחרון, בהיעתרו להפצרות המרובות, נתמנה שר החינוך, ואילו הראשון צורף לממשלה ללא כל תפקיד מוגדר.

כעבור זמן מה, מחמת הסכסוך המסובך עם המורים, אך, לפי כל סימנים, לא רק בגללו, הגיש שר החינוך את התפטרותו. ושוב: הממשלה, ובתוכה סיעת מפא"י, לא ראתה בשר בלי תיק את המועמד לקבלת המשרה שנתפנתה. כל מי שהשפעה בידו עשה את הכל, כדי להניא את מר ארן מלעזוב את המשרד, אותו הוא החליט לנטוש. הממשלה החליטה לא לקבל את התפטרותו; לכנסת לא נמסרה, במשך תקופת זמן ניכרת, הודעה על התפטרות חבר הממשלה לא רק מתפקידו אלא גם מחברותו בה; ובניגוד לרוח החוק הוסיף מר ארן "לכהן" כשר החינוך, בלי למלא את תפקידו, ועל אף עמידתו על התפטרותו. יתר על כן, משנקבע האיש לניהול זמני של ענייני משרד החינוך בתקופת המעבר, בין התפטרות השר לבין כניסתה לתוקפה, או ביטולה, היה זה ראש הממשלה, עמוס התיקים, ולא מר אבא אבן, נטול התפקיד. לו היה נחשב למי שנועד להיות שר החינוך, משום מה לא נתמנה, לפחות, לממלא מקומו של השר שהתפטר, או לשם מה נמשכה כל אותה תקופת מעבר מזיקה?

יוצא, כי מר אבן לא נתמנה לשר החינוך בישראל אלא בלחץ הנסיבות המקריות. מר זלמן ארן הגיש את התפטרתו ועמד עליה; למר אבן לא נמצא מלכתחילה תפקיד ברור בממשלה אליה הוא צורף; באין שר לתיק ובאין תיק לשר, נתמנה מר אבן, במקומו של מר ארן, לשר החינוך. יתכן, כי לו שר אחר, מקרב חברי מפא"י בממשלה, היה מתפטר, היה תיקו שלו מתגלגל לידיו. היוצא מן הכלל הוא, כפי הנראה, משרד הדואר, שהוצע לשר החינוך החדש, אך לא נתקבל על ידו.
ההיסוסים הממושכים של אנשי מפא"י אינם מתמיהים. מר אבן הוא, אמנם, אדם בעל ידיעות וכשרונות, אך מאז קום המדינה, ועד לפני שנה, הוא לא בא כלל במגע עם הנוער העברי, עם תכונותיו ועם בעיותיו. גם בעיותיהם של הממורים אינם יכולות להיות קרובות לו. אך הסכסוך עמם, שלא נפתר עדיין, אינו,מבחינת הכשרתו לתפקיד, הדבר העיקרי. הבעיה המכרעת היא הנוער, אשר מר אבן, שלא באשמתו, אלא בתוקף תפקידו הייצוגי בחוץ לארץ, אינו יכול לדעת עליו אלא מעט ומקריאה בלבד. חנוך ומקריות הם תרתי דסתרי. אבל במשטר זה, בו לפי חשבונות, או חישובים צדדים מתמנים ממלאי תפקידים ממלכתיים, תקבע המקריות לא מי שיפקח על טלפונים ומברקים, אלא מי שיופקד בידיו חינוכם של ילדי ישראל. דווקא ביחש למשרד החינוך, זוהי דרך "בחירה",, שאין מודרה ממנה.

פסוק סופי: נאחל לשר החינוך, מר אבא אבן, הצלחה במילוי בתפקידו הקשה. אך אין זה סוף פסוק ביחס למנויו. נמתין, נתבונן, נראה.

חזרה למאמר חיפוש חדש