חינוך לשרירות

בפרלמנט הבריטי, ממנו הכל מייעצים לנו ללמוד, עלול כל מיניסטר לעמוד בפני מעין חקירה פרלמנטרית. בזמן המיוחד, הלא מועט, המוקדש, מדי שבוע בשבוע, לשאלות, גוררת תשובת המיניסטר לא רק שאלה נוספת אחת של השואל, אלא שאלות רבות של חבריו. חילופי דברים אלה מוכרים כמענינים ביותר בדיונים הפרלמנטריים, בהם, יותר מאשר בווכוחים הקבועים מראש, חיה ומתפתחת רוח הדימוקרטיה... הדרך היחידה להפנות, ללא דחוי, את תשומת לבה של האומה לחומרת הדברים, שנאמרו כביכול בשמה, היתה להגיש הצעת אי-אמון, הדוחה, על פי התקנון כל דיון אחר.