הישיבה השלוש-מאות-ותשע של הכנסת השביעית – יום שני, כ״ג סיון תשל״ב 5 יוני 1972 – הודעת הממשלה על הרצח בנמל התעופה לוד – דיון
דברי הכנסת:
מליאת הכנסת
מראה מקום:
דברי הכנסת כ"ג סיון התשל"ב, 5 ביוני 1972
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
ארץ-ישראל בשביל העם היהודי היא תמצית חייו, אהבת לבו, שאיפת נפשו, מקור חלומותיו, דרך הגשמת חייו בחירות ובכבוד אנושי...
זו איננה פלשתין. זה שם נוכרי, מנכר. זו ארץ-ישראל. דבר לא לקחנו מאיש. שבנו אל הארץ הזאת.
יש שתי אפשרויות: האחת - או שאתם, בביירות, תפזרו את האירגונים האלה, תאסרו על קיומם, תענישו את מבצעי הרציחות האלה, לא תתנו להם שום חסות, שום מחסה, לא תתנו להם שום אפשרות של קיום, תיכנון ופעולה; זו אפשרות אחת. השנייה: אם לא תעשו כן — אנחנו, הישראלים, נשתמש באמצעים העומדים לרשותנו כדי להגיע להגשמת המטרה האנושית הזאת.
הגיעה השעה שנאמר את הדברים במפורש: אירגונים אלה — ויהיה מקומם אשר יהיה - הם לוחמים למען החופש? הם נושאי קידמה? הם נושאי הריאקציה האפלה ביותר בימינו; שונאי הדמוקרטיה. הם אינם מביאים יותר חירות. הם מבשרים יותר עבדות. לא יותר כבוד לאדם - יותר חייתיות בתוך האדם; לא יותר צדק — יותר עוול, יותר דמים. די לראות מספר בחורים יהודים המצטרפים לאירגונים כאלה, ולהתבונן מקרוב או מרחוק בתהום של ההתכחשות לעמם, בשנאה העצמית האיומה שלהם, ברצון להרוס את עמם שלהם ובלבד להסתופף בצילה של אותה מהפכת עולם, כדי לדעת שהמדובר הוא לא בלוחמי חופש אלא במלוא משמעות המושג — אויבי האנושות ומבצעי פשעים נגדה.
