הממשלה הפרה החלטות הכנסת בשאלת הפליטים הערביים וחטאה לעתיד האומה
ללא מקור
מראה מקום:
ללא מקור כ' כסלו התשכ"ד, 6 בדצמבר 1963
ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:
עתה, ברשות היושב-ראש, אעבור לאספקט הפנימי של בעיה זו. אנו מאשימים את הממשלה, שהיא חטאה לא רק להתחייבותה לקיים את החלטות הכנסת על-פי חוק המעבר, אלא גם לעתידה של האומה. אנו מאשימים את הממשלה שהפרה את החלטת הכנסת בשלושה: בהצבעה, בהודעה וביזמה.
הדבר המוזר ביותר בפרשה זו. הוא, שאת ההחלטה של 6 בנובמבר 1961 קיבלה הכנסת, אמנם לא ביזמתה ראשונית של הממשלה, אלא בהסכמתה המלאה פלוטרך מספר על שלושה קיסרים ברומא ועל יחסם להחלטת הסינט. היה קיסר, שהיה מקיים את כל החלטות הסינט; היה קיסר שני, שהיה מקיים רק את החלטות הסינט שנתקבלו על-פי הצעותיו; והיה שלישי שהיה מפר את החלטות הסינט, אפילו כשנתקבלו על-פי הצעותיו...
גברת שרת החוץ האשימה היום את העולם כולו. אולי פעם אחת תחקרו את דרככם? אולי תפשפשו במעשיכם? הממשלה האמריקנית עשתה טעות; הממשלה הרוסית מצטרפת למדינות ערב; ממשלות אחרות הצביעו בעד הצעת החלטה האמריקנית. אולי בכל זאת עוד ממשלה אחת בעולם עושה אף היא טעות, משגה חטא? והרי הדברים גלויים וברורים על פי השכל הישר.
הפרתם את החלטת הכנסת על ידי הודעה. גם בעצרת ה- 17, גם בעצרת ה- 18, אמרו דוברינו: מעולם לא אמרנו כי לא נכניס אפילו פליט אחד. הייתי רוצה לשאול: מי ביקש מכם למסור באו"ם הודעה כזאת? האם נחלצתם אל הקיר? האם מישהו הציג לכם שאלה, האם אמרתם פעם שלא תכניסו אפילו פליט אחד, ומשום כך השיבותם כפי שהודעתם? אבל מה משמעותה של הודעה זו? משל למה הדבר דומה: שמעון יתבע מראובן סכום כסף בטענו שראובן חב לו את הסכום הזה. יאמר ראובן: אינני מכיר בחוב הזה, אינני חב לך כלום. ובין שמעון וראובן קיים ריב על עצם החוב. אבל אם יאמר ראובן: מעולם לא אמרתי שלא אחזיר לך אפילו פרוטה אחת, הרי על עצם החוב הוא כבר מודה, והשאלה היא מהו הסכום.
על פי השכל הישר, אם אתם אומרים בארגון האומות המאוחדות: מעולם לא הודענו שלא נכניס אפילו פליט אחד - משמע שאתם מוכנים להכניס מספר מסוים של פליטים יותר מאחד, שניים? כאשר אנשי מפ"ם עמדו על במה זו ואמרו: אנחנו מציעים - בתנאי שיהיה הסדר שלום, זוהי האמת - להסכים להכנסת מספר מסוים וקבוע ומוסכם של פליטים - אתם אמרתם: זהו פתח לסחיטה, על-ידי הודעה כזאת אתם מזמינים לחץ. ואני חושב שהביקורת הזאת על הודעת מפ"ם נכונה וצודקת היא. אבל מה אתם עושים? באולם הזה אתם תוקפים את מפ"ם; אתם הולכים לארגון האומות המאוחדות, ובנוסח אחר אתם חוזרים על הודעתה. אם מישהו אומר: מעולם לא אמרנו שלא נכניס אפילו פליט אחד. לא יימצא בר-דעת באומות המאוחדות ובעולם כולו שלא יפרש הודעה זו כנכונות להכניס מספר מסוים של פליטים. שוב, איך משתלבת הודעה אומללה זו בהחלטת הכנסת, לפיה הפתרון היחיד של הבעיה הוא ביישובם של אנשים אלה במדינות ערב? אם אתם אומרים שאתם מוכנים להכניס מספר מסוים של פליטים, אתם מוסרים הודעה הנוגדת במהותה את אשר החליטה הכנסת בהסכמתכם.
שרת החוץ אמרה שההצעה הזאת, כפי שהוגשה, איננה בבחינת תכסיס. אגיד לה את האמת, עם כל הכבוד, כי אינני חושב שצריך להתבייש במלה תכסיס בזירה הבינלאומית. בארגון האומות המאוחדות אין מדינה שאינה נוהגת בתכסיסים.
חבל שראש הממשלה יוצא עכשיו, כי אני רוצה להזכיר אותו (אני יודע שיציאה כזו שלו איננה הפגנתית).
השאלה היא מהו התכסיס. ראש הממשלה, למשל רק לפני כמה ימים אמר במסיבת עיתונאים, כי נכון היה שאנחנו הצענו לנהל משא ומתן ישיר עם מדינות ערב בבעיית הפליטים כדי שיכירו במה שאינם רוצים להכיר. זו המגמה. אין להתבייש בה, אם המגמה היא נכונה; אם הצעד מועיל. עד עכשיו הכל הבינו, ושרת החוץ תיארה גם כך את המצב בנאומה. אנחנו נציע משא ומתן; אנחנו רוצים בשלום; מדינות ערב לא תקבלנה את הצעתנו, והאו"ם יאמר שהן רוצות במלחמה. בשפה ישנה מאד היו אומרים על כך: התבייש לך, קוזאק. אבל הם אינם מתביישים והעולם אינו מזעזע, ונאצר מקבל עזרה מכל הצדדים.
אשר לבעיה עצמה, אדוני היושב-ראש, אסור לנו להראות שום חולשת-לב. אני מוכן לשוב ולומר: יש בבעיה זו אספקט אנושי. מי כמונו היהודים מבינים לגורלם של פליטים. אבל יש אספקט אנושי מכריע וגורלי - קיומה של מדינת ישראל. לא רק חירותנו תלויה בה; עצם קיומנו תלוי בה. החזרת פליטים במספר כלשהו, לחץ להחזרת פליטים בצורה כלשהי. פירושם סיכון קיומנו. את בעיית הפליטים אפשר היה לפתור מזמן ואפשר לפתור אותה גם בעתיד הקרוב באופן אנושי, כפי שפתרו בעיות הרבה יותר סבוכות בכל חלקי העולם. מיליונים של פליטים קמו בין הודו ופאקיסטאן; מיליון וחצי פליטים היו בין יוון ותורכיה בשנות העשרים; מיליונים של פליטים היו באירופה. בעייתם נפתרה באופן אנושי על-ידי יישובם מחדש. למעשה מבחינת המספר ההתחלתי, המדובר הוא על 400,000 עד לכל היותר 500,000 פליטים. בעיה כזו אי-אפשר לפתור בצורה אנושית המקובלת בכל העולם? אל לנו להראות חולשת לב כלשהו ולערוך את הזיגזגים שערכה הממשלה לעיני כל, בניגוד להחלטת הכנסת, בארגון האומות המאוחדות.
נאמר לארצות-הברית, הנושאת באחריות מכרעת להצעת ההחלטה כפי שנתקבלה בוועדה המדינית המקבילה, ונאמר לכל המדינות שוחרות החופש והשלום: בענין זה non possumus. בעיה גורלית היא לנו. קיומנו מוטל על כף המאזניים - וחירותנו. ואנו, כאחד העמים שהשתחררו משלטון קולוניאלי, עליהם דיבר הנשיא קנדי המנוח בנאום ההשבעה שלו, נוסיף לתמוך בחזקה בחירותנו שלנו.
