כל עוד הבריטים שלטו בארצנו, לא יכולנו להעלות את עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי; וגם לאחר סילוק שלטונם וחידוש עצמאותנו, מנועים היינו מלעשות כן, בזכות, או על פי חיוב, הצוואה שבה נאמר בפורש: "…ואין להעלות את עצמותי לארץ ישראל אלא על פי הוראת הממשלה היהודית של ארץ זו משתקום". את הצוואה הזאת חיבור זאב ז'בוטינסקי בשנת … Continued
בכ"ט תמוז זה, ירשה לי הקורא לרשום עוד פרק זכרונות קצר. כוונתי לקיץ הלוהט של שנת 1940. האנושות הוטלה לתוך המשבר העמוק ביותר בתולדותיה. בלבה של אירופה השתולל כוח גס, האפל שקם בתוכה לשעבד את האדם. הוא כבש ארצות, רמס עמים. גם הצבא הצרפתי, אשר זכר את וורדן, רוסק. פריס נבלה. הגייסות האפלים הגיעו לחופי … Continued
במרוצת הימים, בקיימנו את צו החיים, מצאנו את התשובה. היכן התקווה? הווה אומר, בתורתו של ז'בוטינסקי, ובהגשמתה. נמרוד בצו הכלייה, שניתן נגד עמנו על ידי אויביו. נילחם לשחרור ארצנו, להקמת מדינה יהודית, להצלת העם היהודי. נפעיל את כל התכונות, אשר הוא נטע בליבנו. על פי דוגמת חייו. במעשיו, בנאום, במאמר, בספר בשיר. אמונה בצדקת ענייננו, … Continued
מה למדנו מזאב ז'בוטינסקי במשנתנו המדינית? ארץ ישראל שייכת, בזכות לעם היהודי. בארץ ישראל יש להקים מדינה יהודית. לאחר שהיא תקום, תהיה שליחותה העיקרית שיבת ציון, ריכוז מחדש של בני העם במולדת. בארץ ישראל יהיה רוב יהודי ומיעוט ערבי שיחיו יחד בשיווי זכויות. מדינת היהודים תשאף להיות למופת לצדק חברתי.
אדרבה, נתבונן בעקרונות האלה, שאותם למדנו מנעורינו, לפני חמישים ועד לפני 33 שנים, ונשאל, הטובים הם גם היום, או עבר זמנם?
