28 בדצמבר 1959, ראש הממשלה החדש, אם מותר לומר כך, מציג בפני הכנסת, זו הרביעית, את ממשלתו ואת תכניתה. הן נתמכות על ידי 47 חברי מפא״י ו-5 נבחרים, אם אפשר כך להתבטא, ערביים ועל ידי 12 חברי המפלגה הדתית־לאומית ועל ידי 9 חברי מפ׳׳ם ועל ידי 7 חברי אחדות העבודה־פועלי ציון ועל ידי ששה חברי … Continued
בטרם לדת חוק, כמוץ עבר יום, ואזי יתווסף לספר החוקים דף, אשר, שאם לדבר בלשון ההפחתה, לא יוסיף לו כבוד. החוק הזה על סעיפו הראשון, והוא נפשו, הורתו בקפריזה ולידתו בקנוניה. ידוע לכל חברי הכנסת, או כמעט לכולם, כי גם שותפיה של מפא״י לבם מלא ספקות כרמון, לפחות ביחס לצורך בחוק הזה, אבל נכבלו ידיהם … Continued
אנו מציעים להטיל איסור על אזכור דעות, הודעות או הצבעות מישיבות הממשלה; איסור שיש לו תקדימים בתקנון הכנסת על פי הסעיפים 62 (א) ו-(ב). יש אומרים כי החוק כולו הוא פרי המציאות. אם כך הדבר, הרי הצעתנו היא הפרי, בה׳ הידיעה, של המציאות, כפי שאנחנו היינו עדי שמיעה לה בכנסת. האמת, אדוני היושב-ראש, היא שלראש … Continued
אשר להצעתנו השניה, הרי הדבר משתמע מהחוק עצמו. בחוק נקבע מתי שר יהיה אחראי להפרת הכלל הגדול של אחריות משותפת בממשלה; ואנחנו באים לקבוע על־פי ה¬צעתנו שאותו כלל חל גם על שר אשר תפקידו הוא ראש הממשלה. שמענו טענה כי הדבר איננו דרוש משום שהוא מובן מאליו. על־כך ארשה לעצמי לספר סיפור קצר מתולדות הדיפלומטיה. … Continued
עם הוא בבחינת משפחה. כלל זה חל, או צריך לחול, במיוחד על העם היהודי. משנאינו בכל הדורות, הקמים עלינו לכלותנו, גרמו, או צריכים היו לגרום, לתחושה זו. אבל משפחה, לא זו הנוצרת מתוך קירבה, אלא זו שהיא הקירבה עצמה, היא תמצית המותר בין האדם לבין הבהמה.
