הישיבה הארבע-מאות-ושבעים-ואחת של הכנסת החמישית – יום שני, ט״ו אייר תשכ״ה (17 מאי 1965) – עניני מדיניות ובטחון – דיון
המהימנות — זהו היום עיקר במדיניות הבין-לאומית.
המהימנות — זהו היום עיקר במדיניות הבין-לאומית.
שואלים אותנו, את אנשי תנועת החרות, את תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי, מהו חזונכם החברתי? ומקשים עלינו: איך תשאו את דבר הצדק החברתי אם אינכם סוציאליסטים… אם ימין מזוהה עם גזען בדרומה של אמריקה המוכן לרצוח כושי, משום שהוא דורש את זכויותיו, ועל ידי הפעלת הקו קלוכס קלן, ומולו ניצב מי שדורש לא רק את האמונה … Continued
אבל במונחים ובמושגים אנושיים יש תהפוכות. אם שמאל מייצג משטר שבו הפועל בבית חרושת נעשה "Fabricae Adscriptuscii" כפי שהיה בימי הביניים האיכר Glebae Adscriptus; אם אין הוא רשאי לעזוב את המפעל שבו הוא מועסק כדי לבקש עבודה טובה יותר, לו ולבני ביתו, ואם בעזבו את המפעל הזה הוא עלול להיות לא רק מורעב אלא גם … Continued
יבושו ויכלמו כל אנשי השיגרה המחשבתית, וכל אנשי הקללה הציבורית, המנסים לזהות לוחמי חופש בישראל, אנשים אשר קמו להלחם למען חרות האדם ולמען כבדו האדם, אנשים אשר סכנו את נפשותיהם, כדי להוציא עם לא רק משועבד אלא גם מושמד מתחום דמים לתת לו סטטוס של עם בן חורין, ולתת מופת לאחרים לאיך להלחם על זכות, … Continued
עובדה, המוכחת היום על ידי כל, כי מארכס טעה בהתנבאות המכרעת שלו, לאמור, שהמהפכה תקום בארצות המפותחות. אנו בדורנו ראינו שבשום ארץ מפותחת לא היתה מהפכה סוציאליסטית או קומוניסטית, אלא רק בארצות שבהן היו תהומות חברתיות. כלומר, מצד אח רעב, ייחף, חוסר קורת גג מצד שני, ארמונות.