נתחיל בסעיף הראשון, הקובע כי הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה, והיא עושה בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בחוק על רשות אחרת. זהו גידול-פרא מבחינה קונסטיטוציונית. אילו הלכו מנסחי הצעת החוק בדרכו של מחבר הספר המפורסם ״רוח החוקים״, מונטסקייה, שתורתו לא נתקבלה במדינה בה חיפשה, אך אומצה במדינה מעבר לאוקיינוס … Continued
בסעיף 5 הוברר שראש הממשלה חייב להיות חבר כנסת. אולם חבר ממשלה — לאו דווקא. סעיף זה מתחבר עם סעיף 21(ב), הקובע כי אם שר שהוא חבר כנסת, מתפטר מכהונתו בכנסת, רואים אותו כאילו התפטר מן הממשלה. כידוע לכנסת, סעיף זה נלקח מחוק אשר הכנסת החמישית בשלהי קיומה קיבלה אותו, על-פי יזמתה של האופוזיציה הראשית.אולם … Continued
לא ברור לי מדוע קשורה התפטרותה של הממשלה בפטירתו — חס וחלילה — של איש בישראל הממלא תפקיד של ראש ממשלה. זהו ענין אסתטי. אינני חושב שאפשר לכתוב: ״התפטרותו, וכן פטירתו, כהתפטרות הממשלה״. מעשה אדם ומעשה בידי שמיים — כהתפטרות הממשלה, אין זה נאה. אבל בוודאי לא זה העיקר. חס וחלילה, נפטר איש בישראל בכהנו … Continued
אדוני היושב-ראש, אם שר מתפטר לפי סעיף 21, תוקף התפטרותו יהיה שבוע ימים לאחר הגשת כתב ההתפטרות. לפי חוק יסוד: הכנסת, סעיף 41, אם חבר כנסת מגיש התפטרותו היא נכנסת לתוקפה ארבעים ושמונה שעות לאחר הגשתה. לפי חוק יסוד: הנשיא — ואינני זוכר עכשיו את מספר הסעיף — אם הנשיא מתפטר, התפטרותו נכנסת לתוקפה ארבעים … Continued
באים הסעיפים 22 – 23, שהם לפי הערכתנו הסעיפים החמורים ביותר בחוק. הם נלקחו מחוק שנתקבל בכנסת הרביעית, והוא נקרא: חוק המשמעת הקואליציונית. הסעיף הראשון מאותו חוק הועתק לחוק יסוד: הממשלה. סעיף 22(א) אומר: ״שר ישא בפני הממשלה באחריות להצבעתו במליאת הכנסת ולהצבעת הסיעה, שעליה הוא נמנה, במליאת הכנסת״. אנחנו התנגדנו בכל תוקף לחוק ההוא. … Continued
