גבירותי ורבותי, האשמות יהודיות, חד-צדדיות או הדדיות – זה יהודי לא טוב, זה יהודי ניצי, זה יהודי שאיננו רוצה בשלום. אבל זה יהודי טוב, הגון, מתון, נאה, הוא הרוצה בשלום.– האשמות החד-צדדיות האלה, או ההדדיות האלה, הן היו מנת חלקנו במשך דורות – בארצנו במולדתנו, במדינתנו. אנו נטיל איש ברעהו דופי כזה? – לא!
יש מדיניות של ממשלת ישראל. בוודאי, כל שר ממונה על תיק- וגם שר מסכן שאין לו תיק – יכול להציע לממשלה הצעות בשטח המדיניות, הבטחון, הבנין והעבודה, ואולי אפילו מחובתו ליזום הצעות – אבל כאשר ההצעות מתקבלות, אין המדיניות של שר זה או אחר, אלא יש מדיניות של הממשלה, ושל הממשלה בלבד.
להסביר מהו חוזה שלום. יש אי-הבנה, אשליה, שאם מדינה, אשר השתמשה בזכותה להגנה לאומית-עצמית, אומרת "חוזה שלום", לא זו בלבד שרעיון של חוזה שלום איננו מחייב שום הודעות מוקדמות על ויתורים, אלא בחוזה שלום נקבעים שינויים טריטוריאליים יסודיים אחרי הבסת תוקפן והדיפת תקופנת, זהו משפט בין-לאומי. אלה תקדימים בין-לאומיים.
גבירותי ורבותי, יש לנו, כמובן, בעיות הנובעות מנצחוננו האדיר. ארץ-ישראל המערבית כולה בידינו. אבל יש בעייה דמוגרפית. יש אוכלוסיה ערבית רבה, באופן יחסי. אני רוצה לומר: – והציונים הותיקים היושבים עמנו היום יעידו כי אמת הדברים הבאים – הרצל, נורדאו ז'בוטינסקי, לא חלמו שבארץ ישראל יהיה לנו רוב יהודים של שני שלישים בקירוב. ולו בשנות … Continued
כולם אומרים: ירושלים השלמה תמיד תהיה שלנו. בוודאי, כי היא שיא הקודש בתולדותינו. אבל מבחינת הזכות, מה ההבדל בין ירושלים לבין בית-לחם, בין בית לחם וחברון, בין חברון ויריחו, בין יריחו ושכם – אחת מערי המקלט בעבר ירדן מערבי – ועוד ועוד… עלינו לקיים את הרוב. ראשית על-ידי עזרה למשפחות מרובות ילדים, למען ירבו ילדים … Continued
