בדיוק לפני שנה, בכ"ח באייר, פרצו צנחנינו לעיר העתיקה, עלו על הר הבית ושמו ידיהם על אבני הכותל. המה בכו. הצנחנים מנוסי הקרב, שחזרו זה עתה ממאבק דמים נגד אויב אכזרי, לא התביישו להזיל דמעות קדושות של חיילים-גבורים, ברגע שהתחברו, מעבר לדורות עם אבותינו שמלפני 1898 שנים. עת עלה בית המקדש בלהבות-אש. ביום ההוא, לפני … Continued
נכנסנו לעיר העתיקה בזכות הנצחון ושבנו אליה בזכות נצחון הזכות. לא בזכות הכח אלא בכח הזכות אנו נמצאים בארץ-ישראל ובירושלים, והחל על ירושלים חל על ארץ-ישראל כולה: כולה שלנו, ושל עם ישראל.
בימינו, בע"ה נושעה יהודה, אך ישראל עדיין אינו שוכן לבטח. יהיה רצון מלפניך, השם אלהינו ואלהי אבותינו, כי גם נגיע לכך, במהרה בימינו ולגאולה השלמה.
לפני עשרים וחמש שנה, ביום הכיפורים, התפללתי ליד הכותל-המערבי. תוך הקהל ניצב איש בית"ר צעיר, עם שופר נסתר מתחת לאמתחתו, כפי שנהוג היה בתנועת ז'בוטינסקי, מאז זרים אסרו לתקוע בשופר ליד הכותל-המערבי. עם תום תפילת הנעילה, הוציא הצעיר את השופר ותקע תקיעה גדולה וממושכת, וכל הקהל הצפוף ברחבת הכותל המצומצמת קרא בקול: לשנה הבאה בירושלים … Continued
פלאי גבורה אגדתיים נכתבו על המתרס ההוא בדם של טובי בנינו, שעמדו עד הרגע האחרון, עד הנשימה האחרונה במלחמה על לב האומה. הלוחמים, חיילי ההגנה והאצ"ל, לא נכנעו. רובם נפצעו או נפלו בקרב. לא כניעה היתה בעיר העתיקה, אלא מלחמת גבורה עילאית, המחזירה אותנו לימי קדם של אומתנו, עת בני עמנו עמדו על הר-הבית, ויחד … Continued
