את שאר הנשק הצענו לחלק לגדודים, המורכבים מחברי אצ"ל, בתוך הצבא, ולגדודים אחרים. כלום היתה זו הצעה מוגזמת, לא חוקית, לא מובנת? הן מטה חטיבה, בצבא הקיים, באחדותו, במשך דורות, דואג לנשק טוב בשביל חייליה, במקרה שלנו, שוב לקראת חידוש הקרבות, עדיין לא ניתן לגדודים, המורכבים מחברי אצ"ל, נשק ראוי לשמו. לא היה לנו טענות. … Continued
שום איש אצ"ל לא פתח באש, לא בכפר ויתקין ולא בחוף תל-אביב, מול אותו רחוב פרישמן. בשני המקומות ובאחרים, נפתחה אש קטלנית עלינו, על אנשי אצ"ל בלא אזהרה מוקדמת.
משהוקפנו לפתע על ידי גדודים שלמים, נמסר לי, כעבור זמן אולטימטום לעשר דקות. הוא נחתם על ידי קצין. הוא לא נוסח על ידו. ביקשנו בירור עם נציגי הממשלה. קיבלנו סירובים.
עברו לא עשר דקות אלא שעות מספר והוסכם בינינו, חברי האצ"ל הנצורים, כי אעלה על סיפונה של אלטלנה ונשוט לתל-אביב, כדי לבוא משם בדברים עם חברינו במטה הזמני עם נציגי הממשלה. קיימנו מסדר פרידה. לפתע, ללא כל אזהרה, נפתחה עלינו אש מרגמות ומקלעים. הוא הדין בעלותנו על הסיפון.
בתל-אביב נתקבלנו באש. אך היא לא פגעה באיש. במשך היום, בעמדנו על שרטון, התחלנו להוריד, בסירתנו, כמות של נשק. הודענו, כי לחיילי ישראל הוא, ולא נגדם. שוב, בלי אזהרה כלשהי, נפתחה אש קטלנית על הסירה ועל האניה. או אז נהרגו ונפצעו אנשינו. אז גם היו חילופי אש. אנשינו ניסו להגן, ממש באורח אינסטינקטיבי, על חבריהם. … Continued
