אך השאלה אינה של עשייה קרבית בלבד. עלינו להתבונן בהתפתחויות המדיניות. כי, אכן, מלחמת המחתרת היתה מדינית, באמצעים צבאיים… דווקא השנה ההיא, בין ספטמבר 1946 ועד ספטמבר 1947, היתה שנת הלחימה האדירה ביותר. באפריל 1947, מחליטה בריטניה לזמן מושב מיוחד של האו"ם לדיון בשאלת ארץ-ישראל. מה קרה? עוד בפברואר בשנה ההיא הודיע בוין החזק, כי … Continued
במושב האו"ם מוסר נציג ברית המועצות הודעה על מאורעות הדמים בארץ-ישראל הבאים ללמד על פשיטת הרגל של השלטון הבריטי. אילו מאורעות? הן הפלמ"ח כבר לא עסק בהם? ב-17 בספטמבר מודיעה בריטניה, כי תוציא את מינהלה וצבאה מארץ-ישראל. מדוע לא נמסרה הודעת מפנה זו שנה לפני כן? ב-13 באוקטובר מצהיר צרפקין הרוסי, כי יש הכרח להקים … Continued
פשיטת הרגל, המוסרית והמדינית, של אנשי הסיזון, מצאה את ביטוייה… בתנועת המרי. האצ"ל לא חוסל. ורודפיו הציעו לו להילחם, יחד אתו, נגד השלטון הבריטי. במלים אחרות, הם הציעו שיתוף מבצעי, לא בפעם האחרונה, עם הפורשים, עם זרע הפורענות. למען עמנו, מצאו הנרדפים כוח בנפשם להושיט ידם לרודפיהם ומסגיריהם. אף זאת לא בפעם האחרונה.
בדיון המשותף, הוצע לנו כסף תמורת האניה והנשק. לא הבינונו. תוך חילופי הדברים על הצעה זו, השמענו גם מילתא דבדיחותא. איזה כסף? ברצינות ובפשטות אמרנו, כי הנשק הוא קודש לעם הלוחם ואין להעלות על הדעת, שנקבל בעדו תמורה חומרית כלשהי.
אני קובע, כי אפילו לא עלה על דעתי, ועל דעת חברי, לנהוג כך. בכל שנות מלחמתו, נהג האצ"ל לקיים את דברו. כמפקדיו וחייליו חונכו על הכלל, לפיו מבחן ההסכם הוא בקושי לקיימו. וחובה לעמוד במבחן זה. אביא מספר דוגמאות: הוקמה תנועת המרי. על פי ההסכם, שהונח ביסודה, קיבלנו על עצמנו מיגבלות רציניות לגבי חופש ההכרעה … Continued
