הישיבה השלוש-מאות-ותשע של הכנסת השביעית – יום שני, כ״ג סיון תשל״ב 5 יוני 1972 – הודעת הממשלה על הרצח בנמל התעופה לוד – דיון
ארץ-ישראל בשביל העם היהודי היא תמצית חייו, אהבת לבו, שאיפת נפשו, מקור חלומותיו, דרך הגשמת חייו בחירות ובכבוד אנושי…
ארץ-ישראל בשביל העם היהודי היא תמצית חייו, אהבת לבו, שאיפת נפשו, מקור חלומותיו, דרך הגשמת חייו בחירות ובכבוד אנושי…
זו איננה פלשתין. זה שם נוכרי, מנכר. זו ארץ-ישראל. דבר לא לקחנו מאיש. שבנו אל הארץ הזאת.
יש שתי אפשרויות: האחת – או שאתם, בביירות, תפזרו את האירגונים האלה, תאסרו על קיומם, תענישו את מבצעי הרציחות האלה, לא תתנו להם שום חסות, שום מחסה, לא תתנו להם שום אפשרות של קיום, תיכנון ופעולה; זו אפשרות אחת. השנייה: אם לא תעשו כן — אנחנו, הישראלים, נשתמש באמצעים העומדים לרשותנו כדי להגיע להגשמת המטרה … Continued
הגיעה השעה שנאמר את הדברים במפורש: אירגונים אלה — ויהיה מקומם אשר יהיה – הם לוחמים למען החופש? הם נושאי קידמה? הם נושאי הריאקציה האפלה ביותר בימינו; שונאי הדמוקרטיה. הם אינם מביאים יותר חירות. הם מבשרים יותר עבדות. לא יותר כבוד לאדם – יותר חייתיות בתוך האדם; לא יותר צדק — יותר עוול, יותר דמים. … Continued
שתי מילים נגזרו, בשפתנו המדוברת, מן הלאום: לאומיות ולאומנות. בלשון עמים זרים אין הבחנה כזו. אחת היא המילה בה הם משתמשים: נציונאליזם, או על פי המבטא האנגלי, נציונאליזם. משום כך צריך היה הרצל להסביר, בשעתו, כי יש לדעת להבחין בין הנציונאליזם החיובי, שמקורו באהבה, לבין השלילי, שמניעו בשנאה. בעברית, לאומיות היא בפשטות, אהבת עם. חיבת … Continued