לאחרונה מרבים לדבר אצלנו על שנאה עצמית. הגענו לכך, כי שרים בישראל משתתפים במרוץ לקראתה. המשוואה יהודי=ספסר אינה חדשה בתודותיו של עמנו. יש לה ביטוי אפילו במילון אוכספורד, שבו הומצא, בוודאי מתוך העתק מן המציאות העממית שם פועל שכזה "To Jew" , "לייהד", משמע לרמות, לספסר בכסף. כל שונאי עמנו היו משתמשים בהכללות כאלו, כמו … Continued
הדיבור הרשמי הזה מצטיין בקלות דעת ובחוסר אחריות מדהימים. לא צריך אדם להיות רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, כדי לשאול, למה אתם, שרים מקטרגים על עמכם ישראל, באוזני אומות העולם? מדוע אתם משפילים את כבודו, דווקא בכברת ארץ, שבה הוא חודש? אין ספק, כי לו זר היה מטיל עלינו האשמה כוללת כזו, היו קמים נגדו, בדברים … Continued
אם יש כאלה, אשר אינם מקיימים את הלא תגנוב, עדיין אין מפסיקים בגללם שום מכירה ושום קניה. הנימוק של ספסרות, כנות אין בו; השפלה עצמית, עד דכא, יש בו.
ראש הממשלה, הגברת מאיר, מיתנה במקצת אולי בהשפעת הדברים שקדמו לנאומה, את ההתקפה על הספסרות היהודית; אבל הוסיפה להצדיק את ביטול "מחצית דעתה" בנימוק מבייש זה. היא קראה באזני הכנסת רשימה של עורכי-דין, אלמוניים, אשר הגישו בקשות לרכישת קרקע ביהודה ובשומרון. אחד ביקש אישור לקניית חמשת אלפים דונאם, השני לעשרת אלפים ושלישי, שומו שמיים וחולי … Continued
אודה, כי לא ירדתי לסוף דעתם הסוציאליסטית. הן חלפו הימים, אולי לבלי שוב, שבהם דוברי המחנה הזה יכלו להטיף מוסר לזולתם מבחינת צמצומיות הקיום. כמובן, יש ביניהם גם יוצאים מן הכלל; נכבדם. אבל ידוע לכל, כי רובם ייטיבו עם עצמם, אם יוותרו על הטפה מעין זו. שאין עוד ביכולתם לנהוג לפיה. והטפה, אשר בינה ובין … Continued
