במאמר זה בגין מסביר את תפקיד האופוזיציה כמרכיב הכרחי במשטר דמוקרטי. בראשונה אופוזיציה צריכה להדגיש שוני מהמשטר הקיים, על ידי התנגדות לחוקים 'רעים' (בגין מביא כאן לדוגמא את חוק המשמעת הקואליציונית), הצעות אי אמון (שתפקידם הוא לא רק להפיל את הממשלה, אלא להביא לתשומת לב הציבור התנהלות בעייתית של הממשלה), והקמת ועדות חקירה פארלמנטריות. תפקיד נוסף עליו עומד בגין הוא להוכיח אחדות מתוך רצון חופשי של המתאחדים (לא חד-מפלגתיות). תפקידה השלישי של האופוזיציה הוא שאיפה לחילופי שלטון
במאמר זה דן בגין בקשר לצורך בביטול תקנות החרום הבריטיות (45), שיביא לביטול הממשל הצבאי. עוד יצא בגין נגד ההאשמות שהופנו כלפי תנועתו על כך כי הצביעו יחד עם מפ"ם ומק"י. בגין טען כי היו לכך כבר תקדימים בעבר וכי "חרות" מצביעה על כל נושא לגופו של עניין. הגין מרחיב בסוגייה של תפקידה של האופוזיציה להתנגד לקואליציה.
נאום בגין בכנסת בעד ביטול הממשל הצבאי וחיקקת חוק בטחון לאומי, בגין מונה את התומכים, שר המשפטים לשעבר בממשלת מפא"י רמטכ"ל, אנשי אחדות העבודה, רמטכ"ל לשעבר ועוד, כדי להראות שאין בהשארת הממשל על כנו פגיעה בבטחון לאומי. בנוסף מראה בגין על בסיס תמיכת מפלגות בעבר כי כשני שליש מהבית תומכים באמת בביטול הממשל, לדוגמא הוא מביא גם את המפד"ל.
בגין עונה לטענותיו של בן גוריון בנאום תגובה
העיתון מדווח על דברי בגין בישיבת הכנסת ב- 20/2. בגין נימק את הצעת החוק לביטול תקנות ההגנה לשעת חרום שמשמעותה ביטול הממשל הצבאי בהדרגה. הצעה זו נדחתה. בגין קבע, כי למעשה הממשל הצבאי הוא מבחינה בטחונית כלי ריק, אשר לא מונע כל הסתננות לארץ ולא מונע חלוקת כלי יריה בין הפליטים. בגין טען כי הצעתו לא תפגע בבטחון המדינה אלא אף תעלה את קרנה בעולם.הוא קרא להקים סידורי בטחון מתאימים לאורך קווי שביתת הנשק וע"י כך להבטיח את הביטחון. בגין קרא לחוקק חוק בטחון לאזורים אלה אשר יעניק סמכויות מתאימות לרשויות האזרחיות והצבאיות למנוע פגיעה בבטחון המדינה. בגין דחה גם את טענות ראש הממשלה כאילו הדיון בנושא הממשל הצבאי פוגע בבטחון המדינה וקבע, כי ראש הממשלה נושא לשווא את עניין בטחון המדינה. הנאום המלא מובא בדברי הכנסת מתאריך 20/02/1963
