משמיצינו מדברים על עריקת חיילי אצ"ל, או בריחתם. ייכלמו. מצאו להם "עריקים", בלוחמים אשר, במשך שני, ללא הפוגה, סיכנו את נפשותיהם למען האומה. אך, נכון, הם קיבלו ידיעות מחרידות שאחריהן חשו לעזרתם. מי היה זכאי מבחינה אנושית, לדרוש מהם, כי ינהגו אחרת? גם על כך הריני מקבל על עצמי את מלוא האחריות. אבל אלה, אשר … Continued
מספרים לנו, כי חברי פלמ"ח קפצו לים, כדי לעזור לנמלטי האניה הבוערת. אם סיפור זה דרוש להקלה על המצפון, ניחא. הייתי, יחד עם חברי, בים. את הפלמ"חאים לא ראינו סביבנו. אבל שמענו את זמזום הכדורים סביב ראשינו. ואם חברי הפלמ"ח באו לקראתנו, אין זאת, כי גם הם לא הפסיקו את יריות חבריהם עלינו – ועליהם. … Continued
נשוב לסוגיה ההיסטורית של הפרישה. נעשה נסיון, בגלל הצליל, להפוך את השם פורשים לשם גנאי. לא יצלח. תואר כבוד הוא לנו. פרשנו לא לחיים קלים אלא למלחמת שחרור; לא לסיגופים אלא ליסורים; לא לקינות אלא למעשים. פרשנו מן העבדות ומן ההשלמה עמה, אל ההתנגדות הצודקת, הגואלת. השלכנו חיינו מנגד למען עמנו וארצנו. נלחמנו, סבלנו, ובעזרת … Continued
להווי ידוע לכל בית ישראל, שמה שהממשלה מחליטה, הפרלמנט באופן אוטומטי מקבל. זה לא ייתכן מבחינת המעמד התיאורטי של הפרלמנט והממשלה. הפרלמנט מפקח על הממשלה ולא להיפך. נכון הדבר שהממשלה היא, על-פי המציאות, ההנהגה של הרוב בפרלמנט. לכן רצון הממשלה בדרך כלל נעשה על-ידי הרוב בפרלמנט, כלומר על-ידי הפרלמנט עצמו. אבל ההלכה צריכה להישאר, כי … Continued
בימים ההם הוכח, אולי לתמיד, כי את הצבא העברי המחודש אפשר לגייס, על מאות אלפי חייליו המצויינים, בכל יום ובכל שעת הלילה אבל אם מגייסים אותו, אי אפשר להחזיקו, זמן ממשוך באפס מעשה. הענין אינו פסיכולוגי. אמנם ידוע בכל צבא, הקושי הכרוך בעמידה מייגעת סבלנית בחפירות הגנה. כל צבא ראוי לשמו, חייב ללמוד אותה. חיילינו … Continued
