מלחמת בלית ברירה או מלחמה עם ברירה – דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי

בנאומו דן בגין במבצע 'שלג', ומסביר את היציאה אליו, למרות שלא היתה זו מלחמת אין ברירה. בגין פותח בסקירה של המצב הבינלאומי שלפני מלחמת העולם השניה, וטוען כי אם צרפת היתה פועלת בעקבות הפרת ההסכם של גרמניה ב-7 במרץ 1936 היתה יכולה להביס את הצבא הגרמני, וכך לא היתה פורצת מלחמת העולם השניה על אבידותיה ונפגעיה, אך לא היתה זו מלחמת אין ברירה, וצרפת לא פעלה. אז עובר בגין לדבר על מלחמות ישראל – מלחמת העצמאות, ההתשה וכיפור היו מלחמות אין ברירה, שגבו מספרים גדולים מאוד של הרוגים ופצועים, ומבצע סיני וששת הימים היו מלחמות שישראל בחרה לצאת אליהן, למען בטחון תושביה, למרות שלא נשקפה סכנה אקוטית לקיום המדינה. כך, טוען בגין גם מלחמת לבנון, שמטרתה היתה להשיג שקט הרתעתי. בגין מצהיר כי ישראל לא תיזום תקיפה על מדינה ערבית, וכן כי חזונו הוא לקונפדרציה חופשית בין ירדן וישראל עם שיתוף פעולה הדדי. גרסא ערוכה של הנאום פורסמה בעתון מעריב מתאריך 20/08/1982

הישיבה המאה–וארבע–עשרה של הכנסת העשירית – יום שני, ו` באב התשמ"ב 26 ביולי 1982 – החלטת הממשלה בדבר הקמת משרד המדע והפיתוח ובדבר צירופו – של חבר הכנסת יובל נאמן לממשלה בתפקיד שר המדע והפיתוח

בגין מודיע לכנסת על הקמתו של משרד המדע ועל צירופה של "התחיה" לממשלה. בגין טוען שמעכשיו ברור שלממשלה יש רוב מוצק ויציב בכנסת. בגין טוען שהוא תומך בחופש הביטוי, ומזכיר שמחופש זה נהנים כל הצדדים בוויכוח. בגין מזהיר שלא יהיו "מונולוגים" לא בכנסת ולא בחברה. בגין מוחה נגד שימוש במושג "מלחמה תוקפנית" לגבי מלחמת לבנון ומזכיר, שמטרתה הייתה להפסיק ירי על הצפון. בגין טוען שאין שחר לתיאורים שלפיהם הלוחמה "התגלגלה" לעומק לבנון וטוען שהממשלה קיבלה החלטות בכל שלה במבצע. בגין מדגיש את חשיבותו של מדע עבור מדינת ישראל ומבקש מהכנסת לאשר את הקמת המשרד.

הישיבה המאה–ושלוש של הכנסת העשירית יום שלישי, ח` בתמוז התשמ"ב 29 ביוני 1982 – הודעת הממשלה על המצב המדיני–הביטחוני

בגין יוצא נגד טענות העולות בעולם לגבי התנהלות צה"ל בלבנון וטוען שצה"ל והממשלה בכל רמה ודרג עושים כל שביכולתם כדי למנוע פגיעה באזרחים. בגין טוען שההתקפות כאלו הן צביעות, לאור המדיניות ההפצצות המכוונות למרכזי אוכלוסין למשל במלחמת העולם השנייה. בגין מדוח על המאמץ הדיפלומטי לנטרל את התעמולה הפלשתינית, ובפרט על חילופי מכתבים שלו עם הנשיא רייגן ועל הפגישה עם נציגי האינטרנציונל הסוציאליסטי. בגין טוען שהתקדמות לעבר ביירות נבעה מסירוב אש"ף לנצור את האש, שחייבה את צה"ל להגיב. בגין טוען שבתחילת המבצע הממשלה התנגדה לכניסה לביירות, אך במצב הטקטי הקיים אין לשלול את האופציה כזו בפומבי. בגין טוען שהמטרות של המבצע הושגו: הוסר איום טילים על צפון הארץ, טילי הנ"מ סוריים "הוצאו" מלבנון, התנגדות צבאית של סורים ואש"ף נשברה. בגין מצהיר שהתנאי של ישראל להפסקת הלחימה היא יציאה של אש"ף מלבנון. בגין שולל כל אפשרות שישראל תיסוג מהדרישה הזאת. בגין טוען שהמטרה האת תושג בזמן הקרוב. בגין קורא לאחדות לאומית ומודה לראשי המערך על קריאה דומה. בגין מהלל את חיילי צה"ל ומפקדיו.