שם: כותרת כללית
אבסטרקט של המאמר
אבסטרקט של המאמר
בהקדמה זו לספר של שלמה נקדימון על הפצצת הכור הגרעיני בעירק מספר בגין בקצרה על קבלת ההחלטה ועל התגובות של העולם אחר המבצע. הקדמה זו מהווה אחד מהכתבים הבודדים אשר פורסמו בגין לאחר התפטרותו כראש הממשלה ואולי אף האחרון מפרסומיו.
בגין מדגיש שלא נאה להשתמש בהדלפה כמקור העיקרי לדיון פורמלי בכנסת. בגין טוען שהיחסים שלו עם ראשי קהיליית המודיעין התבססו על איכויותיהם המקצועיות ולא על השקפותם הפוליטיות. בגין טוען שמינוי יועץ לענייני מודיעין הוא סמכות של ראש הממשלה והוא יפעל לכך בשיטוף פעולה עם אנשי מקצוע. בגין מדגיש שהתערבות הכנסת בנושא אינה נחוצה ויכולה ליצור סתירה.
בגין טוען שמלחמת לבנון הייתה מלחמה של הגנה עצמית, נסיון להגן על צפון מפני איום ממשי. בגין מבקר את האופוזיציה על כך שהיא מנסה ליצור רושם שהייתה תוקפנות ביציאה למלחמה. בגין מתנגד להקמת ועדת חקירה נוספת וטוען שהממשלה אימצה את המסקנות של ועדת כהן.
בגין טוען שהכאב שלו עקב אובדן חיי חיילים במלחמה אינו פוחת מכאבן של אף אחד. בגין טוען, שהממשלה הכריזה על הפסקת-אש אחרי שצה"ל הגיע לקו של 45 קילומטרים מהגבול, אך הצד השני סירב להפסיק את הלחימה. בגין טוען שההסם שהושג אינו מבטיח את שמירת השקט, אך יכול להוות בסיס לכך, כיוון שלאורך שנה נשמר השקט בגליל. בגין טוען שיש הבנות עם המערך על הפעולו במקרה שפעולות איבה תתחדשו. בגין קורא לשמור על אחדות לאומית עד סוף הלחימה.