כנס מיוחד של הכנסת הישיבה הארבע-מאות-ושישים-ושש של הכנסת השביעית יום שלישי, י״ח חשון תשל״ד 13 נובמבר 1973 – הודעת הממשלה על המצב המדיני – דיון

בגין מדגיש של אי-גיוס כוחות מילואים ערב מלחמת יום כיפור היה מחדל של הממשלה ועליה להתפטר. בגין דורש מהממשלה להתפטר גם בעקבות הסכמתה להשתתף בוועידת ז'נבה, בטענה שבתנאים הנוכחיים הסכמה כזו – פירושה הסכמה לנסיגה. בגין טוען, שלממשלה אין מנדת לנהל יוזמות מדיניות, כי בפועל הינה ממשלת מעבר. בגין מבקר את תמיכתה של הממשלה להסכם קיסינג'ר-סאדאת (שחרור חלק משבויים והקלה במצור ימי על אילת תמורת מעבר הספקה לארמיה השלישית). בגין טוען שמדיניות הממשלה נכשלה כי היא אינה מבוססת על זכות צודקת של עם ישראל על ארץ ישראל. בגין טוען שלמדינות המערב יש אינטרס בחיזוק מעמדה של ישראל ועל ישראל לנווט את מדיניות החוץ על-פי תובנה זו. בגין מהלל את חיילי צה"ל

לא מלחמות יהודים אלא בירור בין יהודים

מאמר של בגין לאחר מלחמת יום הכיפורים במהלכו הוא מעביר ביקורת על המממשלה על שלא גייסה את כוחות המילואים לקראת סוף המאמר הוא מדבר על הדמוקרטיה כצורת שלטון המונעת מלחמת אחים ועל בקשתם להתפטרות מיידית של הממשלה והקדמת הבחירות

אחת המטרה לנצח במלחמה

נאומו של בגין בכנסת ביום-10 של הלחימה במלחמת יום כיפור.בגין מהלל את החיילי הישראל. בגין מבטיח לראש הממשלה שהאופוזיציה בראשותו תימנע מביקורת פוליטית על הממשלה כול עוד הסכנה לא חלפה. בגין משווה בין מדיניות ברה"מ במזרח התיכון לבין הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. בגין מגנה החלטותיהן של הממשלות של צרפת ובריטניה לעצור הספקת ציוד צבאי לישראל בזמן המלחמה וטוען שישראל במלמה שלה מגנה לא רק על עצמה, אלא על אינטרסים של כל העולם המערבי. בגין מביא הקרת תודה לממשל אמריקאי על תמיכתו בישראל בזמן המלחמה. בגין טוען שהמלחמה הוכיחה הכרחיות של שמירה על עליונות הטכנולוגית-צבאית של ישראל. בגין טוען, שיש להדגיש שהתקפה צבאית מהווה ביטול של גבולות המוכרים והגבול החדש ייקבע אחי הדפת התוקפן. בגין מצטט פסוק תהילים פ"ג. הנאום מופיע במלואו בדברי הכנסת מיום 16/10/1973

כנס מיוחד של הכנסת הישיבה הארבע-מאות-ושישים-ושתיים של הכנסת השביעית הודעת הממשלה על היענותה לפניית ארצות-הברית בדבר הפסקת אש – דיון

נאומו של בגין ביום קבלת הפסקת-האש על-ידי ממשלת ישראל. בגין מסרב לקבל הטפות לפטריוטיזם מדוברי המערך, הטוענים שמוקדם נדי לדון במכשולים, וטען שאין הם מוסמכים לדבר בשם צהל. בגין טוען שהאחריות על המחדל המודיעיני לפני מלחמת יום כיפור היא על הממשלה ולא על הדרג המקצועי. בגין יוצא נגד קבלתה של הפסקת-האש על בסיס ההחלטה 338 של האו"ם על-ידי הממשלה. בגין טוען שניסוח ההחלטה מאפשר לאויב לחדש בכל רגע שירצה את הלחימה. בגין טוען שההפניה להחלטה 242 (חזרה לקווי 1967) אינה מקובלת על ישראל, כפי שהוא טען מאז 1970, כיוון שהתחייבות לנסיגה אינה יכולה להביא לשלום. בגין טוען שההחלטה אינה מקובלת על ישראל גם כי היא מהווה בפועל כפיית ההסכם. בגין מוחה על התבטאות של קיסינג'ר שהישווה מלחמת יום כיפור לקטטת ילדים. בגין מביא מנאומו משנת 1970, שבו חזה התפתחויות שהביאו למלחמת יום כיפור בעקבות קבלת טיוטת יארינג.

כנס מיוחד של הכנסת הישיבה הארבע-מאות-ושישים-ואחת של הכנסת השביעית – הודעת הממשלה על המצב – דיון

נאומו של בגין בכנסת ביום-10 של הלחימה במלחמת יום כיפור.בגין מהלל את החיילי הישראל. בגין מבטיח לראש הממשלה שהאופוזיציה בראשותו תימנע מביקורת פוליטית על הממשלה כול עוד הסכנה לא חלפה. בגין משווה בין מדיניות ברה"מ במזרח התיכון לבין הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. בגין מגנה החלטותיהן של הממשלות של צרפת ובריטניה לעצור הספקת ציוד צבאי לישראל בזמן המלחמה וטוען שישראל במלמה שלה מגנה לא רק על עצמה, אלא על אינטרסים של כל העולם המערבי. בגין מביא הקרת תודה לממשל אמריקאי על תמיכתו בישראל בזמן המלחמה. בגין טוען שהמלחמה הוכיחה הכרחיות של שמירה על עליונות הטכנולוגית-צבאית של ישראל. בגין טוען, שיש להדגיש שהתקפה צבאית מהווה ביטול של גבולות המוכרים והגבול החדש ייקבע אחי הדפת התוקפן. בגין מצטט פסוק תהילים פ"ג. הנאום מופיע במלואו בעתון ארץ ישראל גליון נובמבר 1973