הישיבה המאה-ושלוש של הכנסת השמינית יום שלישי, כ' חשון תשל"ה – 5 נובמבר 1974 – הודעת הממשלה על המצב המדיני – דיון

בגין טוען שהנחות שמאחורי מדיניות החוץ של הממשלה הופרכו. בגין טוען שנכונות לבצע נסיגו אינה קירבה חתימת הסכם שלום או אפילו אי-לוחמה. בגין טוען שיש להכיר בכך שלאור העמדה הרשמית של מדינות ערב אין כרגע סיכוי לחתימת הסכם שלום. בגין טוען שיש לשמור סיכוי לשלום דרך הבטחת בטחונה של אוכלוסיית ישראל. בגין קורא להקים ממשלת אחדות לאומית.

רבין חיכה לראבאט

מאמר של בגין בעכבות החלטות ועידת רבאט בו הוא מביע ביקורת על הבחירה של הממשלה בהסדרים במקום הסכמי שלום (לפי הצהרת ארה"ב-בריה"מ) וההחלטה מיולי 1970 לקבל את 242 החלטות ועידת רבאט, הסדרים במקום הסכמי שלום (לפי הצהרת ארה"ב-בריה"מ), ההחלטה מיולי 1970 לקבל את 242, חוזה שלום לעומת אי-לוחמה בנוסף הוא מזהיר בסוף ההחלטה מפני חזית סורית ירדנית.

הישיבה התשעים-ושמונה של הכנסת השמינית יום שני, י"ב חשון תשל״ה 28 אוקטובר 1974 – הכרת או״ם באירגוני המרצחים הערביים – דיון

בגין מוחה נגד השימוש בביטוי "ארגון לשחרור פלשתין" בטענה שפלשתין לא קיימת – קיימת ארץ ישראל וארגון טרור אינו שואף לשחרור אלא לרצח-עם. בגין מבקש מהכנסת לפנות לרשות השידור כדי שזאת תדון בשימוש בביטוי הראוי. בגין טוען שביסוד קיום המדינה נמצאת הזכות של עם היהודי על ארץ ישראל. בגין טוען שיש להבטיח למיעוט הערבי שוויון זכויות אזרחיות ולשאוף לחיים משוטפים בין רוב היהודי למיעוט הערבי.

הישיבה התשעים-וחמש של הכנסת השמינית – יום שני, הי חשון תשל״ה 21 אוקטובר 1974 – הכרת או"ם באירגוני המרצחים הערביים

בגין מביע את מחאתו עקב ההכרה שהאו"מ העניק לאש"ף. בגין טוען שלכך תרמו גם הטעויות של הממשלה. בגין מוחה נגד השימוש במושג "ארגון לשחרור פלשתין". בגין קורא להפסיק שימוש במונח "פלשתין" ולקרוא לארץ – ארץ ישראל, כדי לא להתכחש לזכות העם היהודי על הארץ. בגין טוען שיש למנוע "מדיניות מינכן" ומסביר מהם הצעדים הדרושים

תנועה עצומה עממית

מאמר של מנחם בגין בעקבות עצומה של אזרחים נגד ויתורים על שטחים בישע