הישיבה הארבעים ושלוש של הכנסת הראשונה-דיון

בגין מבקר את מדיניות החוץ של הממשלה, שאינה יכולה, לטענתו, לתרום לשלום בין ישראל למדינות ערב. בגין מביע את התנגדותו להסכמי רודוס בגין מדגיש שיש לכלול פטרון בעית הפליטים רק בהסכם שלום כולל ולקשור אותו עם תשלום פיצויים מלאים לישראל על המתקפה.בגין קורא לממשלה להביע את התנגדות הרשמית להסכם בין ירדן לבריטניה. בגין מתאר את המטרות העיקריות של מדיניות החוץ התקינה של ישראל: שחרור המולדת ושיבת ציון.הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב17.6.1949

מרידת האצ"ל

במאמר זה הנכתב במלאות שנה לפרשת "אלטלנה" סוקר בגין את השתלשלות הפרשה ומצביע על הקנוניה שהתפתחה מסביב לאוניה שהביאה לסיום הטראגי של הפרשה