העיתון מביא מדברי בגין במליאת הכנסת ב2/4. בגין מתח ביקורת חריפה על שני התזכירים שהוגשו ע"י שר החוץ ל-4 מעצמות הכיבוש בדבר תשלום הפיצויים לגרמניה ושיחרור פושעים גרמניים. בגין יצא נגד גישתה הפייסנית של ישראל בנושא שלא מתנגדת להקלות ביחס כלפי גישתה הפייסנית של ישראל בנושא שלא מתנגדת להקלות ביחס כלפי גרמניה .בגין דרש שישראל תדרוש הסגרת פושעים גרמניים לישראל .
העיתון מביא את נאומו של בגין בכנסת בתגובה לדבריו של שרת באיגרת בנוגע להחזרת גרמני ל'משפחת העמים'. בגין טוען שמדבריו של שרת משתמע התנאי שבמידה שישולמו פיצויים תתמוך ישראל בחזרתה של גרמניה למשפחת העמים, ומתוך כך יושב הכבוד לגרמניה. בגין יוצא נגד התחשיב הקר בדברי שרת, ובו שווי הפיצויים שיועברו לישראל הוא כ-0.25 משווי הרכוש שנגזל מהיהודים, וכן, בין הסיבות אותן מביא שרת לזכותה של ישראל לקבל פיצויים אלה היא קליטת חצי מליון הקורבנות . הוא טוען כי אין זכות לממשלה להשאיר בידי הגרמנים את שלושת הרבעים הנותרים. בגין מתייחס לתיאור הדמים באיגרת שרת, וטוען שהיה צריך לצרף אותה לאיגרת שהביעה את דעת הממשלה בעניין שחרור הפושעים הנאצים. וכן כי יש להקים בית משפט בירושלים ולהעמיד אותם לדין שם, וכך לא ימלטו מעונש מי שברחו מהמדינות בהן ביצעו את פשעיהם.כך יראו כולם את דמות היהודי הלוחם, השמדתם של בני ישראל לא תשכח, ולא תסלח. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב06/04/1951
נאומו של בגין בוועידה של תנועות בית"ר וחרות שהתפרסם בחמישה חלקים בעתון 'חרות'. נאום זה מתאר את היסודות המרכיבים את החזון הלאומי והחזון החברתי של תנועת החרות, והשילוב בניהם. הנושאים המרכזיים בהם דן בגין הם חירות היחיד, אל מול תיקון החברה, עליונות המשפט, ריכוז האומה ושחרור המולדת. בגין טוען כי עקרונות אלה, המושתתים על התורה שלמד מזאב ז'בוטינסקי, תלויים זה בזה, ומשלימים זה את זה. החלקים הבאים של הנאום התפרסמו בעתון 'חרות' בתאריכים: חלק ב' –30/3/51 ע"מ 3 חלק ג' 13/4/51 ע"מ 2 חלק ד' 20/4/51 ע"מ 2 חלק ה 26/4/51 ע"מ 2
במאמר זה תוקף בגין את בן –גוריון. בגין טוען כי בן –גוריון, בהסבירו את מהות הפרימט הלאומי טוען כי מה שמכריע אצלו זה בטחון המדינה על פני האידאלים האנושיים והיהודיים. בגין טוען כי בן –גוריון חוזר בדבריו על דבריו של ז'בוטינסקי שהגה את הפרימט הלאומי ,דברים שבזמנם עוררו את התנגדותו של בן –גוריון שתקף את ז'בוטינסקי .עוד תוקף בגין את רה"מ על כך שהקואליציה אשר בראשותו מנציחה את שלטון מפא"י במדינה . בגין גם יוצא נגד מדיניותו רבת התהפוכות של רה"מ בשאלת מתן פטור משרות צבאי לבנות דתיות וטוען כי החלטותיו של רה"מ בשאלות אלו נובעות משיקולים קואליציונים צרים הפוגעים בבטחון המדינה. בגין גם מלגלג על רה"מ שהשווה את עצמו לסוקרטס וטוען כי המשותף לשניהם ששניהם דיברו בשפה עתיקה שלא היתה מובנת. בגין מצביע על כך שסוקרטס בשם האידיאולוגיה שלו שתה בעצמו מכוס התרעלה ואילו בן –גוריון משקה בכוס זאת אחרים.
במאמר זה מתייחס המשורר שלמה סקולסקי לחשיבות המשקל בשירה וטוען כי בכתיבה זו אין היא נופלת בתפקידה מן התוכן.
