מלחמותיהם ומלחמתינו
מאמרו של בגין מוקדש להשווה בין מלחמת השחרור של אצ"ל לבין מלחמות השחרור האחרות בהיסטוריה: איטליה, ארה"ב, ואירלנד.
מאמרו של בגין מוקדש להשווה בין מלחמת השחרור של אצ"ל לבין מלחמות השחרור האחרות בהיסטוריה: איטליה, ארה"ב, ואירלנד.
דיווח על אסיפת הזכרה המונית לדוד רזיאל, כולל נאומו של בגין.
העיתון מביא מדברי בגין באסיפת אלפים בי"ם לרגל 5 שנים לנפילת העיר העתיקה בידי הירדנים .בגין יצא נגד הכתרתו של חוסיין למלך זר על גלעד ,בשן ,שכם ,יריחו ,חברון וי"ם.בגין סקר את תולדות ה"מרד" בבריטים ויצא נגד הפקרת העיר העתיקה ב48 .בגין טען כי הפקרה זו של העיר העתיקה ב48 וחלקים נוספים של הארץ התרחשה משום חוסר תבונה מדיני של ההנהגה .בגין הביע אמונתו שיום יבוא והעיר העתיקה תשוחרר וכך גם עבר הירדן . בהתיחסותו לפרשיה בה ביקשה יהודיה מקלט בשגרירות ישראל בפראג והיא הוסגרה לשלטונות הצ'כים יצא בגין נגד ההסגרה הזו וטען כי לא מסגירים יהודי לזר .בהתיחסותו של בגין למדיניות ההפליה בקבלת מקומות עבודה כלפי אנשי האצ"ל תקף בגין בחריפות את העובדה שאחיו של עולה הגרדום מאיר נקר לא התקבל למשטרה .עוד קרא בגין לשוב לנוסח המקורי של "התקווה " : "לשוב לארץ אבותינו לעיר בה דוד חנה".
במאמר זה תוקף בגין את מדיניות החוץ של מפא"י הגורמת לבידודה של ישראל ולהפקרת הביטחון. בגין יוצא נגד האוריינטציה של ישראל שמתבססת על האוריינטציה של האו"ם וטוען כי לאו"ם כארגון בינ"ל אין כל ערך וכי ישראל זקוקה לבעלי ברית שכן היא מדינה מוקפת אויבים .בגין טוען כי מדיניות החוץ הנכונה היא מדיניות החותרת יחד לשיחרור המולדת ולשלום.עוד יוצא בגין נגד הצה"כ והדתיים שלא עושים דבר לשיפור מדיניות החוץ הישראלית ומקבלים ללא כל התנגדות את מדיניות החוץ של מפא"י.
במאמר זה מבקר בגין את התנהלות דוד בן גוריון (ראש הממשלה ושר הביטחון) ומשה שרת (שר החוץ) מול הטרור הערבי בטענה שהיו צריכים לפעול באופן אקטיבי לפתרון הבעיה ועל כך שמדיניות חוץ שהם מנהלים היא שגויה.