הישיבה השלושים ושבע של הכנסת השלישית – חוק התקציב (מס' 2) לשנת 1955/56; חוק התקציב (מס' 3) לשנת 1955/56; חוק התקציב (מס' 4) (קרן המגן) לשנת 1955/56

בגין יצא נגד מדיניותה של הממשלה נוכח המצב הבטחוני החמור. בגין טען בין שאר דבריו כי לא רק שבריטניה וארה"ב לא מספקות נשק לישראל אלא בריטניה אף החלה לארגן אמברגו על ייצוא נשק לישראל. בגין טען כי לממשלה זו אין כל דרך, תוך כדי הזכרת דברי הרמטכ"ל שהביע את חוסר אמונו בניצחון ישראל. בגין טען עוד כי תפקידו של הרמטכ"ל לדבר על דרך הניצחון ולא על מפלה. בגין יצא גם נגד בקשת הערובות מבריטניה וארה"ב אשר גוררות לחץ לויתורים של ישראל. בגין התריע כי מצרים משלימה את חימושה וכי יש עכשיו להנחית מכת מנע לפני שיהיה מאוחר מדי. בגין קרא לצרפת להיות בת ברית וכמו כן קרא לתושבי ישראל להתעודד כיוון שהוא בטוח כי ישראל לא תיפול במערכה ותצא כשידה על העליונה. הנאום המלא מובא גם בחרות שפורסם ב 13/12/1955

משחק בקלפים נעדרים

במאמר זה מתייחס בגין לבקשות ישראל לקניית נשק מארה"ב. בגין טוען כי אומנם ארה"ב איננה רוצה כעת לספק נשק לישראל אך גם אם לקראת שנת 1956 ארה"ב תספק נשק לישראל לשם הגנה זה לא ישווה לנשק שמקבלת מצרים מברית המועצות. בגין קורא לממשלה לנצל את הזמן הנוכחי בו מצרים עדיין לא השלימה את כל מסע הרכש שלה לשם פעולה שתנחית מכת מנע על מצרים.

ראש המטה מאשים

במאמר זה תוקף בגין את הרמטכ"ל דיין על דבריו כי בעקבות מרוץ החימוש סיכויי ישראל לנצח במלחמה קטנים. בגין טוען כי גם אם הרמטכ"ל חושב כך באמת אז היה אסור לו לאמר זאת כי דבריו זורעים בהלה מיותרת בציבוריות הישראלית.בגין טוען כי אזהרות "חרות" מהעבר הולכים ומתאמתות וכי דברי דיין באים למעשה להאשים את הממשלה על מדיניותה. בגין טוען כי מצבה של ישראל אכן קשה וגם אם ישראל תקבל נשק מארה"ב האויבים יקבלו יותר.

מרה שחורה ובטחון

במאמר זה יוצא בגין נגד מדיניות ממשלת בן –גוריון לנוכח מרוץ החימוש הערבי. בגין טוען כי מדיניות ממשלה זו גרועה מקודמותיה כי היא איננה יודעת מה לעשות .בגין יצא נגד דברי שר החוץ שאמר כי הוא ידבר לאמריקאים ישירות. בגין טוען כי התעלמות זו של הממשלה משלטון המפלגה הרפובליקאית ארה"ב מיותר ומזיק לישראל שכן זוהי התערבות בענייניה הפנימיים של ארה"ב. בגין יצא גם נגד שר הביטחון בן –גוריון שבראיון לעיתון אמריקאי המעיט מחשיבות הנשק שנותנת ברה"מ לארצות ערב. בגין קבע כי היתה זו טעות וכי שר הביטחון מבולבל ואינו יודע מה לעשות ואם הבריטים יתערבו לטובת מצרים אז ישראל עלולה להיחרב

קיצוניות מאונס

במאמר זה בגין טוען כי המצב החמור בו נמצאת ישראל מבחינה מדינית ובטחונית נצפה ע"י תלמידי ז'בוטינסקי שכן הם למדו ממנו כי אם ישראל מבקשת שלום מאויביה ואויביה מבקשים מישראל ויתורים אז יבוא היום בו המעצמות המבקשות מישראל לפעול אצל אויביה למען השלום יבקשו מישראל ויתורים טריטוריאליים כמחיר השלום עליו ישראל מתחננת. בגין טוען כי היה צפוי גם שאם הערבים מציגים בגלוי ובהתמדה תביעות על שטחה של ישראל ואילו ישראל תטען שלה אין כל תביעות מהערבים אז המעצמות תקבלנה את תביעות הערבים כפשרה. בגין טען כי מדיניות הממשלה שלא שמעה לתביעות "חרות" ולא עמדה על זכויותיה על א"י השלמה גרמה לכך שארה"ב ולונדון הכריזו על ישראל כמדינה תוקפנית.בגין יוצא במאמר זה גם נגד בקשת ערובות הבטחון של ישראל מארה"ב וטוען כי מהלך זה מיותר .בגין מביע את עמדתו כי הרצוי הוא מדיניות של בריתות.