החרות השלום והצדק ינצחו

בגין קובע כי אין לנקוט עוד בדרך ההבלגה במלחמה עם הערבים כי אם בדרך של "שחרר והיאחז במקום" שהוכחה לדבריו במבצע קדש. הוא מאשים את ארה"ב בנסיגה מעזה וקובע כי אם היינו נשארים, נאצר, החי על יוקרה, היה נופל במצרים. הוא מצדד בכך שישראל צריכה לכרות ברית עם צרפת, וטוען כי אל לה לישראל להרשות לשגריר גרמניה לבקר בישראל, ולעומ"ז עליה לקבל את הרמטכ"ל משה דיין בחום והתלהבות. הוא מזכיר את היותו של ז'בוטינסקי אביו הרוחני של צה"ל ומסכם את הערכים עליהם נלחמת מדינת ישראל: זכותו של עמ"י על ארץ ישראל, ולהגנה עצמית כולל יזמה אסטרטגית; ברית עם העולם החופשי; מבנה כלכלי נכון; חרות הפרט; ועל השלום והצדק.

התפרצות דוד הכהן מנוגדת לרחשי הלב של תושבי ישראל

העיתון מפרסם על איגרת ששלח בגין לסוסטל ובה טען כי התקרית שבה היה מעורב דוד הכהן (מפא"י) שטען כי אין לסמוך על הצרפתים מנוגדת לעמדת תושבי ישראל שכמו רוב תושבי צרפת מאמינים בידידות בין שתי המדינות. בגין מבקש מסוסטל שיפנה את תשומת לב עיתוני צרפת לאגרת שהוא שלח.

איגרת לתש"י

באיגרת מדרום אפריקה לכבוד ראש השנה תשי"ח בגין מסכם את השנה שחלפה. בגין מדגיש את החשיבות ביציאה למלחמת סיני כהגנה עצמית מבצע כזה יעיל הרבה יותר מפעולות תגמול. בגין מדגיש שעדיף להתמודד עם חזית אחת ולא להקלע למלחמה כוללת. בגין מדגיש את החשיבות של הקשר עם צרפת שהתחזק בשנה האחרונה. כמו כן מתייחס בגין לנסיון של המפלגה השלטת להשתלט על לחמם ופרנסתם של העם על מנת להאריך את שלטונם לפני הבחירות בשנה הבאה. תאריך לא מדוייק

מנחם בגין בהסתייגות לחוק הריגול והבגידה בכנסת: אזרח שיביא להוצאת שטח מריבונות המדינה ייתן הדין, והממשלה פטורה מכך

העיתון מתייחס לסעיפים שונים שבגין יצא כנגדם בדיון בכנסת בתיקון לחוק דיני עונשין. בגין יצא בין השאר נגד הרשות שיש לש.ב. בתנאים מסוימים לעשות ככל העולה על רוחו. עוד יצא בגין נגד הקביעה כי מרגל הוא גם זה הנפגש עם סוכן זר. בגין טען כי אדם יכול להיפגש בטעות עם סוכן זר מבלי לדעת שהוא כזה ולכן אין להחשיב כל אדם הנפגש עם סוכן זר אוטומטית כמרגל.

הישיבה השלוש מאות ושלושים ותשע של הכנסת השלישית – חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה)

בגין הביע הסתייגות לחוק תיקון דיני עונשין (בטחון המדינה) וקבע כי אסור לתבוע לדין אדם שיעשה מעשה כדי לפגוע בתקינות היחסים בין ישראל לגרמניה משום שאסור לעם לשכוח ערכים מוסריים. מציע תיקון בנושא הנוגע ליכולת לעצור חשוד בריגול – שצו המעצר לא יוכל להינתן רק על-ידי שוטר אם מדובר מעבר ל72 שעות, ושיהיה צורך ואפשרות לקבל צו משופט כלשהו, ולא רק שופט של בית המשפט העליון. מדבר גם על העקרון הלקוי שהממשלה פועלת לפיו, שדברים שהיא רוצה לאסור בחוק על אזרחים פרטיים (מגע עם אויב) הוא מותר לממשלה (על מנת לנסות ולפתור בעיות הקשורות ליחסי ישראל עם מדינות אחרות).