ארכיונים: Articles

בגין יוצא נגד נאומו של רה"מ בן –גוריון בטקס חלוקת אות ההגנה. בגין תמה על דבריו של רה"מ שפנה אל אנשי הלח"י והאצ"ל וטען כי הנאסרים מרכינים את ראשיהם בפני כל אדם שחירף את נפשו בעד הדבר שהאמין בו. בגין תמה היכן היה רה"מ עד עכשיו? למה לקח לו 10 שנים הכיר בתרומת הלח"י והאצ"ל בעוד שהוא הכיר בתרומת אנשי ההגנה. בגין מיחס את דברי רה"מ לאשמה. בגין יוצא גם נגד חלוקת אות ההגנה (מטעם משרד הבטחון) לאנשי ההגנה בלבד תוך כדי התעלמות מחלקם של אנשי המחתרת האחרים, ובפרט שאשכול זכה לאות ההגנה מ"ס 3 כאשר ז'בוטינסקי זכה לאות ההגנה מ"ס 85 כאשר הוא היה אסיר עכו הראשון, יוצר הגדודים העבריים ומגן י-ם. בגין מציין בסיפוק את העובדה שבנו של ז'בוטינסקי, ערי סירב לקבל את אות ההגנה במחאה על ההתעלמות משאר חברי המחתרות. בגין מתנגד להדבקת המשמעות השלילית למילה פורשים שבו כונו חברי המחתרות אצ"ל ולח"י שכן המילה פורשים מייצגת מילת כבוד כי הם פרשו מהשיעבוד. עוד קובע בגין כי ישנה נסיגה בסילוף נגד הארגונים וזאת לנוכח המאמר בעיתון "דבר" הקובע כי רוח הפטריוטיזם וההקרבה פעמה בקרב הארגונים הפורשים.

במאמר זה מדבר בגין על הפצצת "אלטלנה" ועל רציחתם של 17 החללים. בגין טוען כי מאחורי הפצצת "אלטלנה" עמדה מזימה של רה"מ וחבריו להרוס את האצ"ל למען שלא יוכל להתארגן במדינה ולהקים תנועה דמוקרטית. בגין טען כי האצ"ל נהג בחוכמה בכך שלא יצא למלחמת אחים בעקבות הפצצת "אלטלנה" (כמו ב"סזון"). בגין סוקר את השתלשלות האירועים בפרשת "אלטלנה" וטוען בתוקף כי בניגוד לטענות השקריות שהפיצו לאנשי האצ"ל בהבאת האוניה לא היתה כל כוונה למרוד בממשלה. (טיעוניו של בגין מובאים מספרו "המרד"מהפרק : מלחמת אחים לעולם לא ) .

העיתון מדווח על המברק ששיגר בגין לדה –גול להיבחרו כרה"מ צרפת. בגין איחל לדה –גול בהצלחה ושיבח אותו על פועלו למען ידידות ישראל –צרפת והביע את תקוותו כי דה –גול ימשיך במדיניות זו.

במאמר זה בגין מבקר את תגובת הסוציאליסטיים הישראליים שמגדפים את ממשלת דה גול החדשה. בגין טוען כי יש להיזהר במילים שמופנות כלפי ממשלה של אחת הידידות היחידות של ישראל. כי ידידות זו הינה אינטרס לאומי. פורסם בחרות כמאמר מערכת ללא חתימה. נמצא בכתב ידו של בגין בארכיון האישי שלו.

מאמר של בגין בו הוא מנתח את כוחה של חרות מול כוחה של מפא"י ומציין כי במשטר דמוקרטי כוחה של מפלגה טמון ביחס בין מספר חבריה הנאמנים למספר מצביעיה. עיקר המאמר עוסק בקשר שבין מפא"י כמפלגת שלטון לשוק העבודה לוועדי העובדים באמצעות ההסתדרות, בהקשרים אלו בגין מתייחס לגם לסולל בונה ולתנובה. בגין מציין כי דווקא בקשר שבין מפא"י להסתדרות ובעובדה כי ההסתדרות מנסה להשתלט על המשק טמונה הקריסה הצפויה של מפא"י.