הישיבה החמש מאות ותשעים ואחת של הכנסת השלישית-חוק יסוד: הכנסת (תיקון), תשי"ט-1959-הצעת חבר הכנסת יוחנן בדר

חוק שבגין ניסח לקביעת סמכויות מדויקות לתפקיד יו"ר הכנסת ואבחנה שהוא עורך בין סמכותו של יו"ר הכנסת לסמכותו יחד עם ועדת הכנסת. כמו כן, מעלה הצעה שבמקרה ומתפנה משרת היו"ר, ימונה זקן סגני היו"ר לתפקיד זה למשך תקופה מוגדרת עד אשר תושלם בחירה מחדש של יו"ר קבוע. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב-17 בפברואר 1959.

מזמיני הלאווים החרדיים

במאמר זה יוצא בגין נגד שמחתם של עיתונים שונים בישראל על כך שהעיתון הצרפתי "לה –מונד" פירסם מאמר שבו טען כי אין צורך בברית בין ישראל לצרפת אלא בידידות עמוקה בלבד.בגין מכיר כי עיתון צרפתי אחר תוקף את לה –מונד וטוען עד כמה הברית חשובה .בגין תוקף גם את המשלה שהיא מפריעה בפעולותיה של "חרות" למען השגת הברית . בגין טוען כי תירוציה של הממשלה שאסור לבקש ברית מצרפת מתוך חשש שהצרפתים יסרבו איננה מקובלת עליו שכן במשך שנים מבקשת ישראל ערובות מארה"ב והיא איננה מקבלת אותם והיא גם פועלת לביסוס יחסים דיפלומטיים בין ישראל לגרמניה . בגין מאשים את הממשלה שהיא איננה עושה די לכריתת ברית בין ישראל לצרפת.

הלא ישובו וישקלו?

במאמר זה בגין מספר על הדיון בכנסת שנערך בעניין שינוי שיטת הבחירה לעיריות (בחירת המועמד ישירות). בגין מסביר כי התנגדותה של "חרות" להצעה זו נובעת בין השאר מן החשש כי ראש העיריה עלול להתקל במועצה לעומתית .בגין מזכיר גם כי אנשי מפ"ם ואחדות העבודה טוענים גם כי מפא"י לוחצת על בחירה נפרדת של ראשי הערים כדי להגניב בדרך עקיפה שיטת בחירות אזוריות .בגין טוען כי לדעתו איו למפא"י כל רוב בכנסת לשיטת בחירות אזוריות וכי הצעתה בדבר העיריות באה כדי שיהיה לה סיכוי להשתלט על עירית ת"א –יפו.

ברית עם צרפת

במאמר זה בגין מדבר על אלה שמעלילים על צרפת האשמות שונות ויוצאים נגד הצורך בברית בין ישראל לצרפת. בגין טוען כי הבעיה היא בכך שהאופוזיציה היא הפועלת הראשית להשגת הברית הזו וזה דבר שלא מקובל על החוגים הממשלתיים שמתנהגים בצרות עין. בגין טוען כי אין הוא מבין את העניין שכן כל אופוזיציה במדינה מתוקנת פועלת להשיג ידידים למען מדינתה. בגין הביע את אמונתו כי על אף הכל ברית בין ישראל לצרפת תושג.